השתלה למחוסרי עצם
אובדן עצם בלסת הוא תוצאה נפוצה של מחסור בשיניים ו/או מחלת חניכיים דלקתית כרונית המכונה בשם פרידונטיטיס ובאנגלית Periodontitis. החיידקים שמתפתחים במחלת החניכיים פוגעים אנושות בעצם הלסת הבסיסית וברצועה מסביב לשן (קרום מיסב השן) שמחברת את השן לעצם.
הסיבה השכיחה ביותר של ספיגת עצם בלסת הוא אובדן שיניים שאינו מטופל בזמן (פרק זמן של מעל לחצי שנה), במיוחד אם הפגיעה מתרחשת במספר שיניים. עצם הלסת נשמרת היטב כאשר מופעלים לחצים על השיניים במהלך הלעיסה. כאשר אין שיניים, אין לעיסה שלוחצת את השן ולכן העצם נספגת לתוך הגוף. אם לא מחליפים את השן שנעקרה או נשרה בשנה הראשונה מאבדים כ- 25% מהעצם והספיגה ממשיכה להתרחש והיא אינה נעצרת, ככל שפרק הזמן מתארך עד לשיקום השן (רק באמצעות השתלה דנטאלית) העצם מתפרקת עד למצב שלא יהיה מספיק עצם להשתלה רגילה (כדי להשתיל שתל רגיל צריכים לפחות 10 מילימטרים של עצם כדי לייצב היטב את השתל הקלאסי). אובדן העצם מתרחש בעצם האלבאולרית - העצם שסובבת ועוטפת את שורש השן. פגיעה משמעותית בעצם האלבאולרית אשר יוצרת את העיגון והמונעת את יציאת ותזוזת השיניים ממקומן לא תאפשר מעבר של השתלת שיניים רגילה.
מילוי החלל בלסת באמצעות שיניים תותבות שלמות או חלקיות איננו פותר את הבעיה שכן התותבות מפעילות לחץ קטן בהרבה (לא יותר מ- 10% מהלחץ שמפעילות השיניים הרגילות ו/או שתלים דנטלים) על העצם בהשוואה לשיניים טבעיות. השימוש בתותבות יאיץ את אובדן העצם עד למצב של קריסה בחלק התחתון של הפנים. אובדן עצם הרכס מקרב את הסנטר לאף, גורם ללסת לצאת החוצה והאף בולט יותר שכן השפה העליונה של המתרפא צונחת פנימה. קמטים עמוקים יופיעו מסביב לפה וגם הלחיים ישקעו - תופעה שבסופה תראו מבוגרים הרבה יותר מגילכם האמיתי.
עקירה או אובדן שיניים טוחנות בלסת העליונה יכול לגרום לניוון נוסף בעצם כתוצאה מהתרחבות חלל הסינוס. ללא שיניים תחליפיות (שתלים), לחץ האוויר בחלל הסינוס עשוי לגרום להתפרקות ונוון (רספורציה) של העצם ורירית הסינוסים. ספיגת עצם עשויה להיגרם גם בגלל מנשך לקוי, כאשר לא מתרחשת לעיסה על אחת או יותר מהשיניים. העצם נספגת גם בגלל זיהום וגם כתוצאה של גידול סרטני לא עלינו שמצריך ניתוח במהלכו מסירים חלק מהלסת ביחד עם הגידול.
טכניקות ״רגילות״ שמתגברות על אובדן עצם
בניית עצם בלסת (השתלת עצם בלסת) - בניית עצם בלסת התחתונה או העליונה למחוסרי עצם באמצעות השתלת עצם היא אפשרות מקובלת ונפוצה בעיקר כאשר ההשתלה מבוצעת ממקור עצמי (עצם עצמית), הווה אומר מגוף המתרפא עצמו וגם ממקור חיצוני (תחליפי עצם). את העצם העצמית לוקחים מאזורים שונים במתרפא (קדמת האגן, החלק החיצוני של הגוגולת כמו האזור שמאחורי האוזן וגם מקדמת הלסת התחתונה) בניתוח נוסף ומשתילים בניתוח העיקרי את העצם שנקצרה כאשר אין סיכוי לדחיית העצם שברוב המקרים נקלטת מצויין. הפרוצדורה כמעט ולא מבוצעת בישראל כאשר רוב הרופאים נוטים להשתיל עצם ממקורות חיצוניים כגון עצם שנקצרת מתרומת איברים של בני אדם שעוברת עיבוד שמונע העברת מחלות, עצם מבעלי חיים (בעיקר מפרות) ותחליפי עצם סינטטיים שמכינים במעבדה. את ההשתלה עצמה מבצעים תחת הרדמה מקומית והיא כולל חשיפה של החניכיים, החדרת העצם (שתל העצם מגיע או בצורה של גרגירים או כמקשה אחת - בלוק), סידור העצם במקום, כיסוי האזור באמצעות ממברנה ותפירת החניכיים בחזרה למקומן. כשישה חודשים עד שנה מהניתוח (אם משתילים עצם עצמית יש להמתין לקליטת העצם זמן ממושך יותר) בודקים את קליטת העצם שהושתלה לעצם הלסת ואם הכל תקין מפשילים שנית את החניכיים ומקבעים שתלים רגילים (לא קצרים מאוד או צרים מאוד שהיו ברירת מחדל כאשר העצם בלסת הייתה גבולית ולא מספיקה להשתלה רגילה) במיקום תקין ולא בעמדה לקויה כפי שמבצעים רופאים לעיתים כאשר אין מספיק עצם ולא רוצים לבצע השתלת עצם. לקריאה בהרחבה אודות השתלת עצם בפה.
בניית עצם במתיחה למחוסרי עצם - טכניקה לא נפוצה שמטרתה להגדיל את כמות העצם והרקמות בחלל הפה באמצעות מתיחת העצם. משתמשים בשיטה כאשר קיים מחסור משמעותי בעצם וכאשר המטופל זקוק להגבהת או הרחבת גודל הרכס כדי שניתן יהיה לשקם על גבי שתלים. ההליך מתחיל תוך ביצוע שבר מבוקר בעצם הלסת והארכתו באמצעות מתקן מכאני שמרחיב לסת באזור קו השבר. המותחן המכאני מותח באופן קבוע והדרגתי את השבר ועד שמגיעים לרוחב שתוכנן לפני הניתוח. ההליך אורך מספר שבועות ולאחריו שולפים את המותחן. מספר חודשים לאחר הרחבת או הגבהת הרכס מקבעים שתלים רגילים ללסת.
הרמת סינוס למחוסרי עצם - אם חסרות שיניים באזורים האחוריים של הלסת העליונה והעצם באזור נספגה (גם מלמעלה וגם מלמטה) ניתן לעבות את הרכס באמצעות השתלת עצם ובעיקר ניתן להרים את רצפת הסינוס. ההליך שפותח לפני יותר מיובל מצריך השתלת עצם בחלק האחורי של הלסת ע״ח חלל הסינוס. פותחים חלון לסינוס ומקטינים את גובהו ונפחו באמצעות השתלת עצם. עסקינן בהליך המצריך רמה מקצועית גבוה מאוד ושליטה בכירורגיה עדינה כדי להצליח בהליך. ישנן שתי גישות, הרמת סינוס פתוחה והרמה סגורה עליהן תוכלו לקרוא בהרחבה במאמר הרמת סינוס.
השתלת שיניים למחוסרי עצם - השיטה המנצחת
ניתן לבצע השתלת שיניים למחוסרי עצם בלסת התחתונה או בעליונה תוך דילוג על השלב שמאריך מאוד את פרק הזמן עד שתצאו עם שיניים כפי שתואר לעיל ע״י השתלת עצם ו/או הרמת סינוס וזאת באמצעות שימוש בשתלים ארוכים שמוחדרים לעצם הזיגומה. משתמשים בשתלים מיוחדים וארוכים (בזאליים, זיגומטיים, שתלי דיסק, שתלים מוטים, שתלי זווית ושתלים נוספים כפי שתראו בהמשך) המהווים חלופה לשיניים הטבעיות. המטרה העיקרית של השתלת שיניים למחוסרי עצם באמצעות שתלים ארוכים היא להכין את הקרקע למבנה קבוע שיוכל לקלוט בין 8 למקסימום 12 שתלים (שיניים) בכל לסת במקום השיניים הטבעיות שאבדו. בהשתלות שיניים למחוסרי עצם אין צורך בעצם הלסת ובעשרה מילימטרים של עצם כדי לקלוט את השתלים הסטנדרטיים שמגיעים באורכים של 10, 11.5 ו- 13 מילימטרים אלה מחדירים שתלים ארוכים שמגיעים עד לאורך של 52 מילימטרים (יותר מחמישה סנטימטרים!).
השתלה למחוסרי עצם מבוצעת בהרדמה מקומית לאחריה הרופא המטפל יוצר חלל מתאים בעצם ע״י קדיחת חור בחניכיים (ולא חתך כפי שמקובל בהשתלה קלאסית) שלאחריה מקבעים את השתל בחלק הקשה של העצם מהצד לעצם הבסיס.
בסיום ההליך נוטלים מטבע של הפה, מספר ימים לאחר ההליך מבצעים התאמות ובמפגש השלישי והאחרון מלבישים את השיקום הסופי על השתלים והמתרפא יוצא עם מערכת שיניים חדשה. תוך 7 ימים גם אם אין לכם בכלל עצם אתם יוצאים עם שיניים קבועות! לא זקוקים לנפח עצם במימד האנכי ולכן אין צורך בהרמת הסינוס שכן למרבית המטופלים יש מספיק עצם אופקית שמאפשרת את הפרוצדורה. לקריאה בהרחבה כיצד מבוצעת השתלת עצם למחוסרי עצם באמצעות שתלים בזאליים.
שתלים למחוסרי עצם
שתלי דיסק למחוסרי עצם או שתלים בזאליים - שתלי דיסק הם שתלים שנאחזים בעצם הקורטיקלית בהחדרה צדדית, בשונה משתלים שמבריגים לעצם הספוגית לפי ציר הרכס. שתלי דיסק מתאימים למצב שבו גובה ועובי העצם אינו מאפשר שימוש בשתלים דנטליים בורגיים וזאת מבלי לעבור ניתוח מקדים לבניית עצם. שתלי דיסק מבוססים על קונספט שונה אשר מתאים את השתל ללסתות של המתרפא במקום את הלסתות לשתל (באמצעות השתלת עצם מקדימה). לאחר החדרת שתלי הדיסק ניתן מענה מיידי למתרפא באמצעות גשר זמני תוך 24 שעות ולאחר כשבוע גשר קבוע לכל הלסת!
שתלים בהטייה למחוסרי עצם Tilted Implants - שתלי שיניים שמוחדרים ברוב המקרים לשיניים הקדמיות לפי ציר האורך. במצבים בהם קיים מחסור בגובה עצם, מחדירים שתלים זוויתיים בהטיה ובכך עוקפים מכשולים אנטומיים ומנצלים את העצם שנשארה בצורה האופטימלית. מחדירים שתלים בהטייה בטכניקה של העמסה מיידית לאנשים חסרי עצם ובכך מקצרים את פרק הזמן של השיקום לשבוע ימים בלבד! השימוש בשתלים דנטליים מוטים ימנע הרמת סינוס והשתלת עצם, ימנע הזזת עצב ולא פחות חשוב יתמוך פרותטית באופן טוב יותר ע״י שימוש בפרוטזה קבועה במקום נשלפת.
השתלת שתלים זיגומטיים למחוסרי עצם - שתלים זיגומטטים הם שתלים ארוכים במיוחד שמעגנים אותם אל עצם הזיגומה (עצמות הלחיים) וזאת מבלי בכלל להתייחס לכמות עצם הלסת שיש למתרפא ולכן הם מהווים חלופה מעולה לניתוחים שמקדימים השתלת שיניים כגון הרמת סינוס והשתלת עצם. השתל זיגומטי הוא חלק לכל אורכו והוא מגיע עם תבריג רק בחלקו האפיקלי - החלק שחודר בפועל לתוך עצם הלחי. מראה השתל הזיגומטי פותח במיוחד לצורך השתלה בשיטה האקסטר-מקסילרית. לקריאה בהרחבה אודות שתלים זיגומטיים.
שתלים פטריגואידים למחוסרי עצם - השתלות שתלים למחוסרי עצם באזור האחורי של המקסילה היא אתגר לא קל בלשון המעטה שכן מיקום חלל הסינוס והגישה לאזור ההשתלה היא קשה. השתלת שתלים פטריגואידים באזור הפטריגואיד (העצם הפטריגואידית נמצאת באזור האחורי של הלסת) מאפשרת לתמוך בעצם האחורית וזאת תוך כדי הימנעות מניתוח מקדים כגון הרמת סינוס, השתלת תחליפי עצם ו/או יצירת קנטיליבר אחורי. שיעור ההצלחה של השתלות שיניים למחוסרי עצם באמצעות שתלים פטריגואידים עומדת על 90.7% אולם יחד עם זאת אין עדיין מספיק נתונים על כשלונות שהתרחשו מעבר לשנה הראשונה ולכן קשה להסיק מסקנות לגבי שיעור השרידות של השתלים לטווח הרחוק.
שתלים קצרים ומתקדמים מסוג בייקון ושתלי פירמידיון - ניתן להשתיל שתלים קצרים ומיוחדים מסוג בייקון או שתל פירמידיון כאשר חסרה שן אחת או יותר ואשר נלווה לה מחסור בעצם. שתלים מבית בייקון קיימים כבר יותר מ - 30 שנים ומיוצרים בארצות הברית ואילו שתלי פירמידיון הם שתלים שנכנסו לענף ההשתלות ממש בשנים האחרונות.