שתלי שיניים
ישנן עשרות חברות המייצרות שתלי שיניים או חומרי שיקום כמו יַרְכָּה וכתר. מסיבה זו, לרופאי השיניים יש מבחר גדול של אפשרויות למצוא את סוג השתל המתאים ביותר למטרות ייחודיות של כל לקוח. את שתלי השיניים מאבחנים על ידי צורתם והדרך להניחם או על ידי התהליך והשיטה שיש ליישם אותם (בשלב אחד או בשני שלבים).
למרות שיש סוגים שונים של שתלי שיניים, הטיפול בהם מבוסס על שילוב של אלמנט מלאכותי אשר דומה לשורש השן הטבעי שאבד ומושם על העצם אשר מאפשר ליצור מבנה מעליו ובהמשך להוסיף עליו שיקום של שיניים או פרוטזה חלקית או שלמה.
השתלות שיניים מחזירות למטופל את יכולת הלעיסה, הדיבור והצחוק בחופשיות גמורה ביעילות מקסימאלית.
מהי השתלה בשלב אחד | בשני שלבים? ומהי העמסה מיידית?
שתלים מעל העצם (Subperiosteal) בדרך כלל מבוצעים בשלב אחד והם ממוקמים בתוך רקמות החניכיים על עצם הלסת. עוגן הכתר נראה מעל החניכיים אשר מחזיק את השיקום. היתרון העיקרי של שיטת השתלה זו הוא שהיא יכולה לשמש בסיס איתן למערכת שיניים מלאכותית שיקומית לכאלו שאין להם מספיק גובה עצם.
בשתלי שיניים בתוך העצם (Endosteal) משתמשים לרוב בתהליכים של שני שלבים, הם מושתלים בשיטה כירורגית ישירות לתוך עצם הלסת והם מהווים תחליף מצוין לגשרים ולשיניים תותבות שניתנות להסרה. שתלים אלו באים בצורות שונות ובסוגים שונים כמו כאלו שמבריגים אותם. ישנם חלקים בצורת גליל ובצורת להב. תהליך שני השלבים הוא הנפוץ יותר, השתל מושם בתוך עצם הלסת בצורה כירורגית כך שהוא מְיֻשָּׁר עם העצם מתחת לחניכיים. את רקמות החניכיים סוגרים עם תפרים כדי להגן על השתל מכוחות חיצוניים בזמן שהעצם מסביבו מבריאה ומתאחה איתו.
לאחר תקופת ההחלמה, נעשה ניתוח נוסף (מינורי) לחשיפת השתל כדי להרכיב את הירכה ואת השיקום הזמני. בתהליך של שלב אחד משתמשים בשתל ארוך יותר אשר בולט מעל החניכיים כאשר הוא מונח על עצם הלסת. לאחר תקופת החלמה, הירכה והכתר יורכבו על השתל ללא צורך בחשיפת השתל. השתל וירכה מורכבים כבר בהתחלת הניתוח באופן מיידי. החיסרון של שיטה זו הוא שהשתל פגיע לכוחות חיצוניים ויש לנהוג בזהירות יתר כל הזמן.
המחקרים הראו כי לשתי השיטות יש אחוז הצלחה דומה. העמסה מיידית היא דבר שיש לבחון ולבחור בזהירות, גם השתל וגם השיקום מונחים יחד בטיפול אחד, את השתלים מרכיבים מיידית לאחר עקירת השן בצורה כירורגית והנחת הכתר תבוא זמן קצר לאחר מכן. נפח מספיק וצפיפות עצם טובה הם שני התנאים הדרושים כדי להיות מועמד לתהליך מסוג זה.
סוגים המשטחים ודירוגם של שתלי שיניים
הרוב המכריע של שתלי שיניים עשוי מטיטניום אך משטח המגע שלו עם העצם משתנה והחומר שמשתמשים בו הוא הגורם העיקרי של יציבות, חוזק ועמידות לטווח ארוך של הטיפול. משטח עם נקבוביות מאפשר יותר שטח מגע עם העצם מאשר משטח טיטניום חלק. סוגים אחרים של משטחי השתל הם צריבה בחומצה, התזת חול, משטח מחוספס, עטיפה בריסוס של פלזמה הידרוקסיפטיט, וריסוס פלזמה או משטח של חצץ טיטניום מקרוני.
השורש עצמו יכול להיות בצורת גליל (צילינדר), בצורה של הברגה, הברגה קונית, בצורה שטוחה וחלקה, בצורה מחוררת, מוצקה (לא חלול) ובצורה חלולה. לכל אחת מהצורות הללו ישנם משטחי שתל שונים וצורות הברגה אחרות כמו הברגה חלקה, הברגה מכאנית גסה, הברגה מרקמתית עדינה וציפוי הברגה. שתלי שיניים מדורגים לפי הסוג של הכיפה או הראש שלהם. הירכה והשיקום צריכים להיות מוברגים או מחוברים לראש של השתל על ידי אחת משלושת צורות החיבור הבאות:
- מחבר משושה פנימי – אלו הם מחברים בצורת משושה והם נפתחים בראש שתל השיניים שאליו הרופא מבריג את הירכה והשיקום.
- מחבר משושה חיצוני – אלו מחברים עם צורת משושה הנמצאים על הקצה של השתל הדנטלי.
- מחבר מתומן פנימי – זהו מחבר מתומן בצורתו עם פתח הראש השתל שאליו מרכיב הרופא את הירכה והשיקום.
מידות השתלים
אפשר גם לזהות שתלי שיניים לפי המידות שלהם וזה יקבע גם היכן יש למקם אותם בתוך הפה. כל אריזה היא שונה, כך שהמידה שבשימוש תלויה במרחב העצם הזמינה אצל המטופל. פלטפורמת שתל סטנדרטי היא בעלת קוטר אשר נע בין 3.5 מ״מ עד ל- 4.2 מ״מ ומשתמשים בה בדרך כלל לחלק הקדמי של הפה.
פלטפורמת שתל רחב כוללת שתלים דנטליים עם קוטר אשר נעה בין 4.5 מ״מ עד ל- 6 מ״מ המותקנת בדרך כלל בחלק האחורי של הפה כתחליף של שיניים טוחנות. שתלים צרים או שתלי שיניים מיני, הם בעלי קוטר החל מ- 2 מ״מ עד 3.5 מ״מ. הם מונחים אצל אנשים אשר אין להם מספיק חלל בין השורשים של השיניים למידות רגילות של שתלים, וגם כאשר למטופל אין מספיק צפיפות עצם.
מיני שתלי שיניים ליום אחד
שתלי מיני הם בורגי טיטניום בעלי חרט היוצר בעצמו חריצי הברגה פנימית והם מעוצבים עבור יישומים זמניים וארוכי טווח. מתקנים אלו מאפשרים העמסה מיידית וייצוב ארוך טווח של מערכת שיניים וסגר פה מתואם. ה״מיני״ או השתלים בעלי קוטר זעיר הם באופן מסורתי עשויים עבור מטופלים אשר אינם מקבלים שתלים בעלי צורה של שורש שן בגלל סיבות רפואיות, אנטומיות או פיננסיות. היתרון שלהם הוא פולשנות מינימאלית והעמסה מיידית ויכולות רכישה קלות.
ההנחה של השתלים היא קלה ומהירה המבוצעת תחת הרדמה מקומית או אלחוש. סורק מיוחד מנחה את מיקום השתל למקום המדויק ובזוית הרצויה ועל ידי טכניקה מבוקרת, שתלים מיידיים ממוקמים בעצם הלסת, הראשים של השתלים ״מציצים״ מרקמות החניכיים ומספקים ביסוס חזק ומוצק להתקנת מערכת שיניים. אפשר לעשות זאת בטיפול אחד באותו היום בתהליך של שלב אחד אשר כולל ניתוח מינימום פולשני, ללא תפרים וללא חודשי החלמה.
שתלי זירקוניה מול שתלי טיטניום
במקור, לשתלי השיניים היו שני חלקים, חלק אחד שהוא קבוע ומוברג בתוך העצם והירכה, היכן שמדביקים את כתר החרסינה. בשנת 2000, השיפור של חומרי הקרמיקה החדשים, אפשרו שהירכה תהיה מחרסינה, חומר זה ידוע כידידותי יותר לרקמות מאשר הטיטניום. בשנת 2005 יצא לשוק שתל שעשוי כולו מחרסינה הכולל את החלק הקבוע ואת הירכה ובשנת 2011 הוא קיבל גם את אישור ה- FDA האמריקאי לשימוש במרפאות השיניים.
היתרון העיקרי של שתל הכולל זירקוניה הוא שאין לו חיבור פרוטזה היכן שבקטריות עשויות לצמוח, וכך תתאפשר בריאות חניכיים טובה יותר. יתרון גדול נוסף הוא שהשתל 100% לבן כלומר אין מתכת אשר תיראה כאשר מחייכים או מדברים ולכן המראה האסתטי הוא אבסולוטי. הטיטניום היא מתכת אשר סובלת מקורוזיה, קורוזיה הוא תהליך הדרגתי של שחיקה של חומרים מתכתיים על ידי התקפה אלקטרו-כימית ויש לחשוש מכך במיוחד כאשר שתל מתכתי ממוקם בסביבה אלקטרוליטית עוינת שנגרמת על ידי גוף האדם.
המונח קורוזיה מוגדר כתהליך של אינטראקציה בין חומרים מוצקים והסביבה הכימית שלהם אשר מובילים לאובדן התוכן של החומר, ושינויים באפיונים של המבנה או אובדן שלמות המבנה. החשיבות הכימית של השחיקה של שתלי המתכת מורגשת כאשר חלקיקי קורוזיה ובלאי של החומר ברקמות מסביב לשתל, אשר עלול בסופו של דבר לגרום למפולת של אירועים המובילים לאיבוד של עצם מסביב לשתל. יתר על כן, הרבה רופאים החלו לדווח על ריכוז גואה והולך של שרידי מתכת מקומית מערכתית הקשורים לשתלי מתכת. זירקוניה עשויה מקרמיקה ואינה סובלת משום סוג של קורוזיה.
שתלים שטוחים או שתלים בצורת להב
שתלי שיניים בעלי צורת הלהב הם תחליף מוסכם לשתלים בצורת שורש. לרוב המטופלים יש אחד מצורות שתלי השורש אך יש יוצאים מן הכלל אשר כוללים את שתלי הלהב. שתלי הלהב נמצאים הרבה פחות בשימוש מאשר שתלי השורש. הרופא יכול להמליץ על שימוש בשתלים אלו לרוב בגלל לסת צרה. שתל הלב הוא ארוך ושטוח בצורתו אשר מתאים באופן אידיאלי ללסת צרה. הוא מוחדר מתחת לחניכיים לתוך עצם הלסת, הוא מכיל שני חֹדי מתכת בצד אחד אשר משמשים כמחברים למיקום של הכתר או מערכת שיניים.
היתרונות של שתלים בצורת להב ביחס לשתלי שורש הם מועטים והם עמידים, מחוברים לשן הטבעית, מתאימים לתנועה של הפה ומתאימים במיוחד לעצם לחי צרה. כפי שנאמר הם אינם פופולאריים כמו השתלים דמויי השורש אך הם יכולים בהחלט להוות תחליף ראוי. החסרונות העיקריים של שתלי הלהב הם מחירם היקר, הם עלולים לגרות את החניכיים והפה אם שיירי מזון נערמים בסביבתם והם אינם מומלצים למטופלים עם מצב בריאות כללי רעוע.