חורים בשיניים
חורים בשיניים הם אחת המחלות הזיהומיות הנפוצות בעולם כולו. החורים בשיניים הם תהליך פתולוגי מקומי ממקור בקטריאלי שקובע את התפרקות המינרליים (כלומר אובדן החומרים המינרליים המקנים חוזק לשן) של הרקמות הקשות שלבסוף מביא להיווצרות החור שבשן. החורים מתחילים כפגיעה שאינה נראית לעין או מורגשת עד שלבסוף היא מגיעה למימד של חור או חלל שנראה לעין.
ישנו הבדל בין פגיעה באמייל השן, המוגדרת כפגיעה ראשונית מוגבלת ללא היווצרות חור, לבין חור בדנטין, שהוא פגיעה קלינית משנית בדנטין, שנוצרת כהמשך ישיר לפגיעה באמייל.
ההרכב והמטבוליזם של הפלאק הבקטריאלי הוא הגורם המרכזי בפגיעות עששת בשיניים לצד מרכיבים נוספים שמתאחדים יחדיו וגורמים לחורים. חורים בשיניים נוצרים כאשר מתחיל הקישור בין המיקרו-אורגניזם והימצאותו על משטח השן למשך פרק זמן קצר יחסית כך שהמוצרים מפרקי המינרלים (חומצות) יגיעו לריכוז גבוה בפלאק.
סוגי חורים בשיניים
חורים בשיניים הם הרס רקמות השיניים שנגרם עקב נוכחות חומצות שהופקו על ידי בקטריות שנמצאות בפלאק מעל גבי משטחי השיניים. פגיעה בשיניים קשורה מאוד לסגנון החיים, כלומר, היא מושפעת בעיקר ממה שאוכלים, בצורה בה מטפלים בשיניים (הרגלי היגיינה), הימצאות של פלואוריד במלח ובמשחת השיניים וגם תורשה, שלה תפקיד חשוב לנטיית השיניים לחורים. למרות שהעששת שכיחה יותר אצל ילדים, היא אינה פוסחת על מבוגרים וקיים סיכוי שכל אחד יסבול ממנה. להלן סוגי החורים בשיניים:
- חורים בכתר השן - החורים הנפוצים יותר, מופיעים גם בילדים וגם במבוגרים, חורים בכתר השן מופיעים לרוב על משטחי הלעיסה או בין השיניים.
- חורים בשורש השן - ככל שמתקדמים בגיל, החניכיים נסוגות, ומשאירות אחריהן חלקים חשופים של שורש השן. בגלל שהשורשים אינם מוגנים באמייל, הם עשויים להיות מושפעים מחורים ביתר קלות.
- חורים מתחדשים - עלולים להיווצר מסביב לסתימות וכתרים קיימים, הם נגרמים עקב כך שבאזורים אלו קיימת נטייה להצטברות של פלאק ומכאן מתחיל תהליך ההיווצרות של החור .4 חורים הנגרמים מיובש בפה - מבוגרים נוטים לפתח חורים בשיניים בגלל יובש בפה, שהיא הפרעה שנוצרת עקב חוסר ברוק בגלל מחלות מסוימות, שימוש בתרופות כלשהן או עקב טיפולי רדיו-תרפיה או כימו-תרפיה. היובש בפה יכול להיות זמני או קבוע תלוי במקור שלו. החורים עלולים להיות חמורים במידה ולא מטפלים בהם כראוי ובזמן, הם עלולים להרוס את השן ולהמית את העצבים העדינים של פנים השן, וכך עלול להיווצר גם כיב (זיהום בקצה השורש). כאשר נוצר הכיב, הטיפול שיבוצע הוא טיפול בשורש השן ולעיתים אף ניתוח או עקירה של השן בהתאם למצב.
מוצרי מזון מזיקים
העששת מתחילה עם סחף בשכבה החיצונית של השן, האמייל, שנעשה על ידי היווצרות של שכבת פלאק אשר תחילתה יכולה להיות הצטברות של סוכרים או תחמוצת של פחמן. אלמנטים שמכילים סוכר (סוכר רגיל, מוצרי דבש, מרמלדה, שתייה מסוכרת כמו קוקה קולה וריבות), או תחמוצת פחמן (דגנים כמו לחם, עוגות, אורז, פסטות, תפוחי אדמה קטניות וכד׳), מתפרקים בקלות בפה על ידי חומרים שנמצאים ברוק (עמילאז או דיאסטז) ומבקטריות מהרכבים יותר פשוטים שמגבירות את החומצתיות בתוך חלל הפה. החומצתיות הזו הורסת את שלמות האמייל ועלולה להשפיע על שאר מרכיבי השן.
כיצד נוצרים החורים בשיניים?
חורים בשיניים הם אחת התופעות הכי נפוצות לאחר הצטננות, אלו הם חורים או נזק מבני של השניים שנוטים להופיע אצל ילדים, נוער ומבוגרים. הבקטריות שנמצאות בפה הופכות את כל מוצרי המזון ובמיוחד את הסוכרים והעמילנים לחומצות. החומצות, הבקטריות, שיירי המזון והרוק מתערבבים בפה ויוצרים חומר דביק בשם פלאק שנדבק לשיניים ובייחוד לטוחנות האחוריות ומעל לקו החניכיים, הפלאק כמובן מופיע על כל השיניים ובקצוות של הסתימות. פלאק שאינו מוסר, מתגבש והופך לאבנית. הפלאק והאבנית מגרים את החניכיים וגורמים לג׳ינג׳יביטיס ולאחר מכן למחלת חניכיים.
הפלאק מתחיל להצטבר על השיניים לאחר 20 דקות מהארוחה ועיכול המזון, וזה הזמן בו מתרחשת עיקר הפעילות הבקטריאלית. במידה ולא מסירים את הפלאק לחלוטין ובאופן קבוע, העששת לא רק מתחילה אלא גם פורחת. החומצות של הפלאק מתיכות את משטחי האמייל של השיניים ויוצרות את החורים בשן (עששת). החורים בתחילת דרכם, אינם גורמים לכאב עד שהם מתחילים לגדול, אז הם משפיעים על העצבים או שיוצרים סדק או שבר בשן.
במידה ולא מטפלים בזמן, עלול להיווצר כיב בשן והרס של המבנים הפנימיים של השן (מוך השן) ולבסוף אבדן השן. פחמימות (סוכרים ועמילן), מגדילות את הסיכון להופעת חורים בשיניים, מוצרים דביקים מזיקים יותר מאלו שאינם דביקים בגלל שהם נשארים על משטחי השיניים. גם צריכת חטיפים בתדירות גבוהה, מאריכה את פרק הזמן שבו החומצות נמצאות במגע עם משטחי השן ולכן יש להימנע מכך ככל שניתן או לנקוט בפעולות מניעה כפי שיתואר בהמשך.
איך מגלים חור בשיניים?
רק רופא שיניים יכול לקבוע בוודאות שיש עששת, הדבר נובע מכך שהחורים נוצרים ומתפתחים מתחת למשטח השן, היכן שלא ניתן לראות. אבחון מצב השיניים יכלול גם צילומי שיניים וגם סריקה בעין של הפה במקביל ל״גירוד״ שיניים אותו לעיתים מבצע הרופא בעזרת כלים יעודיים.
כשאוכלים מוצרים שמכילים פחמימות (סוכרים ועמילן), הבקטריות צורכות אותם ומפרישות חומצה שהורסת את השן, במשך הזמן, האמייל של השן מתחיל להתפרק וכך נוצרים החורים. החורים נוטים יותר להתפתח באזורים הלעיסה בשיניים האחוריות, בין השיניים וליד החניכיים. אך ללא קשר למקום בו הם צצים, הדרך הטובה ביותר לאתר אותם ולטפל בהם תהיה להיבדק מבעוד מועד אצל רופא השיניים ומוקדם ככל האפשר להתייצב לבדיקה ולאחר מכן להמשיך ולחזור לביקורת בתדירות קבועה, לפני שהמצב יחמיר.
איך מונעים חורים בשיניים?
שמירה על היגיינת הפה היא מעמודי התווך החשובים ביותר במניעת חורים בשיניים. כבר בילדות חשוב להקפיד על צחצוח שיניים נכון כאשר מומלץ לעשות זאת מיד לאחר כל ארוחה. טיפול כושל בבריאות הפה נגרם לרוב מחוסר ידע. היגיינת הפה צריכה להיות מכוונת לבקרה והסרה של הפלאק בשיניים על ידי שיטות מכניות או כימיות וחייבת להיות מבוצעת ע״י צחצוח שיניים בליווי של חוט דנטלי ואמצעים משלימים אחרים ולפי הצורך.
מניעת חורים בשיניים ע״י הסרת פלאק באמצעים מכניים - כפי שהוזכר לעיל, התפרקות האמייל מתרחשת בגלל קיומן של חומצות הנוצרות לאחר האוכל. צחצוח שיניים לאחר הארוחה מסיר את הפלאק, מאזן את ה- ph (רמת החומציות בפה) ומעלים שיירים של מזון. יש לצחצח את השיניים לאחר כל ארוחה, במידה וזה לא אפשרי, מומלץ על צחצוח לאחר הארוחות העיקריות קרי שלוש פעמים ביום. ישנן טכניקות צחצוח שיניים שונות וכולן נכונות בתנאי שהן מבוצעות כראוי אולם קיימת תמימות דעים באגודות השיניים הבינלאומיות שטכניקת באס (Bass) משופרת היא השיטה האידאלית.
צחצוח אצל ילדים צריך להתבצע על ידי ההורים עד שהילד יראה יכולת עצמאית מספיקה לעשות זאת בעצמו. השימוש במברשת שיניים חשמלית אינו משפר את התוצאות לעומת הצחצוח הידני אך הוא מומלץ בעיקר לאנשים עם יכולות מוגבלות וקשיים מכניים-מוטוריים. השימוש בחוט הדנטלי משלים לצחצוח השיניים ומעלים את שיירי המזון שעשויים להישאר בין השיניים. השימוש בחוט משי או בחוט דנטלי מצריך אימון מסוים, והשימוש בשיטה זו מומלץ בעיקר לאחר כל ארוחה עיקרית כאשר הרף המינימלי שלו יהיה לפחות פעם אחת לפני השינה. גם שימוש במברשות זעירות מומלץ בחום שכן הן מסירות שיירי מזון ממקומות להם המברשת הרגילה אינה יכולה.
מניעת חורים ע״י הסרת פלאק באמצעים כימיים - שימוש במי שטיפת פה עשויה להיות טובה עבור אנשים שאינם משיגים תוצאה רצויה בעזרת אמצעים מכניים כאשר השימוש צריך להיות מונחה על ידי רופא השיניים בגלל שיש לחומרים הללו השפעה על רמת החיידקים הקיימת בפה ועל רקמות השיניים. שימוש בחומרי שטיפה מסוימיים עלולים לגרום לכתמים בשיניים ולכן חשוב להיוועץ עם הרופא המטפל.
תזונה מותאמת למניעת חורים בשיניים - סוגי המזון עשויים להשפיע באופן משמעותי על החורים בשיניים וכדי שהשיניים תהיינה חזקות ובריאות, לתזונה יש משקל חשוב בתמונה הכללית. תזונה נטולת פחמימות מזוקקות (סוכר), תזונה שמכילה וויטמינים ומינרלים ומעל הכל מזון עתיר בסידן מומלצים ביותר בכדי לשמור על פה בריא. אי לכך, אין להפריז בצריכה של מוצרי מזון עשירים בסוכר (ריבות, סוכריות, דברי מאפה מסוכרים, שתייה מתוקה וכד׳) ואם אפשר להימנע מכך לחלוטין הרי זה משובח! מוצרים עשירים בוויטמינים, מינרלים וסידן כגון חלב ומוצריו, פירות וירקות טריים מומלצים מאוד ומחזקים את השן. עדיף לא לאכול בין הארוחות בגלל ששיירי המזון נשארים בין השיניים עד לצחצוח וכך הם ״עוזרים״ בהתפתחות החורים.
שימוש בפלואוריד - השימוש בפלואוריד מונע את ההופעה של החורים כשהוא משפיע בהפחתת המטבוליזם של הבקטריות אשר מפיקות את החומצה הפָּתוֹגֶנִית (מחוללת מחלות). הימצאותו של הפלואוריד מקלה על שילוב של הסידן ברקמות הקשות של השן וההסתיידות שלו מחדש. ישנם סוגים שונים של פלואוריד בנמצא, החל ממשחות השיניים, מי שטיפת הפה, ג׳ל, כדורים או לקה, חלקים ממוצרים אלו נמצאים בשימוש מקצועי וניתנים תחת השגחה של רופא השיניים במרפאה (כפות פלואור), ישנם אזורים רבים בערים הגדולות שבמי השתייה מסופק פלואוריד למרות שהחל מיום 1.9.2014 ובהוראת משרד הבריאות, הפסיקו להזרים לתוך מי השתייה פלואוריד ולכן יש לתת על כך את הדעת.
איטום חרירים וסדקים - איטום סדקים וחריצים היא טכניקה מקובלת שמטרתה למנוע חורים בשיניים בעיקר אצל ילדים. שינויים של אזורים אנטומיים של משטחי הלעיסה הפעילים יותר של השיניים, שבהם מתהווים יותר הסדקים והחריצים מצריכה שימוש בטכניקות שונות ובחומרים שונים כדי להילחם בחורים בשיניים.
ביקורים תקופתיים אצל הרופא שיניים - רופא השיניים הוא זה אשר יעביר ויאכוף את התהליך הסניטרי בפה, ידריך על טכניקת הצחצוח, השימוש בחוט הדנטלי, והמאמץ בביצוע הגישה החיובית של הרגלי התזונה והיגיינה. על הרופא להתריע על מצב הבריאות של הפה וההתפתחות אצל הילדים, ובמיוחד לפעול במצבים שיש בהם צורך כדי לשפר מצבים שעלולים להוות סכנה לבריאות ולכן חשוב להגיע לבדיקות תקופתיות לפחות אחת לשישה חודשים.