טיפולי שיניים בהריון
״בכל לידה איבדתי שן״ הוא אחד המיתוסים המקובלים. אולם כיום ידוע כי זגוגית השן, בהיותה רקמה ללא אספקת דם, אינה משתתפת במחזור הסידן בגוף, ולכן אינה ניזוקה גם בתקופה של קליטת סידן רבה על ידי העובר. לעומת זאת, דווקא החניכיים סובלות בהריון. הפרוגסטרון, הורמון המופרש ביתר בהריון, מסוגל להחמיר תהליכים דלקתיים.
מכיוון שדלקת חניכיים קיימת במידה זו או אחרת של חומרה בכ- 95% של האוכלוסייה, החמרת דלקת החניכיים עלולה לגרום לפגיעה במנגנון התמיכה של השן ולאיבוד יציבותה. דלקת בחניכיים עלולה להיגרם גם מבעיות בשיניים עצמן כגון, מוקדי עששת (״חורים״) בין השיניים, וכן מסתימות, כתרים לשיניים וגשרים שבוצעו באופן לקוי.
המיתוס של פגיעה בשיניים עצמן בזמן הריון נובע, בין היתר, מטעות אופיינית של צירופי מקרים. בעיית החניכיים האובייקטיבית ו/או מודעות עצמית גבוהה, בצירוף למוטיבציה לשמירה על הבריאות בתקופה זאת, מביאים את האישה ההרה לרופא שיניים, שגם מתריע על מוקדי עששת ובעיות אחרות שהוזנחו. קיימת גם האפשרות שעקב דימום וכאב בחניכיים יימנעו נשים מצחצוח שיניים, דבר שיגרום להחמרה נוספת במצב. רבים בציבור מייחסים בטעות את מקור הממצאים המאובחנים להריון עצמו.
טיפול שיניים מקדים להריון
מסיבות שתוארו, מומלץ להביא את הפה למצב אופטימאלי לפני הכניסה להריון, ולהתמיד במעקבים במשך תקופת הריון. מכיוון שמרבית ההריונות אינם מתוכננים מראש בתאום עם רופא שיניים, מומלץ לקבל בתחילת הריון תוכנית טיפול לתקופת הריון ולאחריה.
תוכנית הטיפול תכלול, בדרך כלל, פעולות למניעת דלקת החניכיים, כגון סילוק אבנית מהשיניים ומכיסי החניכיים, טיפול חניכיים שמרני ומעקב, בשילוב עם הדרכה להיגיינת פה קפדנית בבית. טיפול זה יקטין את הסיכון לדלקת חניכיים גם כאשר רמת הפרוגסטרון תעלה. לעומת זאת, כאשר היגיינת הפה ירודה, עלולות להופיע גם מורסות [אבצסים] בחניכיים, ועד לידי ״צמיחת חניכיים פראית״ המציגה לעתים תמונה קלינית דרמאטית (Pregnancy Tumor). בנוסף תכלול תכנית הטיפול הראשונית סילוק מוקדי עששת, סתימות וטיפולי שורש והכל במידת הצורך.
טיפולי שיניים בהריון - הרדמה
רופאי שיניים נשאלים תכופות האם מותר במהלך טיפולי שיניים בהריון להשתמש בזריקת הרדמה מקומית. לגבי אישה בריאה בהריון תקין, התשובה היא חד משמעית: כן. אם אינך שייכת לאותו מיעוט המטפל ללא הרדמה, הרי אין זה סביר לעבור טיפול שיניים בהריון ללא הרדמה.
אלחוש מקומי ושליטה על מצבי לחץ
טיפולי שיניים בהריון עלולים לגרום למצבי לחץ שבוודאי אינם רצויים לא לך ולא לעובר. בתנאים כאלה גם לא מתאפשר להגיש טיפול נאות ובזמן הקצר ביותר שאפשר. אין גם הגיון ב״חצי הרדמה״. אין טעם גם בהרגשת המחט וגם בהרגשת כאב בזמן הטיפול. ההרדמה צריכה להיות בכמות המינימאלית, אך יעילה.
טיפול שיניים בהריון בשילוב עם גז צחוק - אין תשובה אחידה למרות שרבים ממליצים שלא להשתמש בגז צחוק בהריון.
טיפולי שיניים בהריון ותרופות - תרופות יכולות לעבור את השלייה ולהגיע לעובר. על כן יש להשתמש בתרופות שהן בטוחות יחסית, ומומלצות עפ״י הידע, הניסיון והספרות המקצועית. לכן אין ליטול תרופות ללא התייעצות מוקדמת עם רופא השיניים ו/או רופא הנשים המטפל, ובמינון שהומלץ על ידם. לדוגמא, תרופות אנטיביוטיות ממשפחת הטטראציקלינים עלולות לצבוע את שיני הילד [העובר], והן גם חשודות בעיכוב גדילת עצמות.
תוספות פלואוריד - לא מומלץ באופן גורף ליטול תוספות פלואוריד בהריון.
איזה טיפולי שיניים מותר לבצע בהריון ומתי?
נהוג לחלק את הטיפולים בהקשר זה לשלושה סוגים: טיפולי חירום, טיפולים נחוצים וטיפולים אלקטיביים. [״טיפולי בחירה״]. טיפולי חירום: זיהומים אקוטיים, מורסות, תאונות, כאב, מוקדי עששת עמוקים, גידולים (לרוב ביופסיות). טיפולים נחוצים: זיהומים כרוניים, מוקדי עששת, מחלות חניכיים. טיפולים אלקטיביים: שחזורים גדולים, תותבות, השתלות שיניים, ניתוחי חניכיים נרחבים והליך של שיקום הפה וכדומה. מקובל כי בתקופת הריון לא מטפלים בטיפולים האלקטיביים.
התאמת עיתוי הטיפולים להתקדמות ההריון
טיפולי שיניים בהריון בשליש הראשון - זוהי תקופת התפתחות האיברים. קיים חשש ליציבות העובר. כמו כן עלולה להיות בעיה של טיפול בחלל הפה עקב בחילות/ הקאות. מסיבות אלה רצוי להצטמצם בתקופה זו לטיפולי חירום, ובמידת האפשר לטיפול מניעתי.
טיפול שיניים בהריון בשליש השני - התקופה היציבה ביותר והטובה ביותר לטיפול. הרגשת המתרפא טובה בדרך כלל. אין לחץ של ניקוז ורידי, לא קיימות בעיות של אי נוחות ותנוחה לא נוחה על כסא הטיפולים. ניתן לבצע את הטיפולים הנחוצים.
טיפולי שיניים בהריון בשליש השלישי - תקופה פחות יציבה. הבטן גדולה. פחות נוח ״להתמקם״ על מיטת הטיפולים. אל תגררו בעיות מוזנחות עד לשלב זה. ישנם הריונות קצרים מ- 40 שבועות. אף אחת לא רוצה להגיע עם כאב שיניים לחדר הלידה או להתחיל טיפול שורש מסובך יומיים לפני כן.
נזקי הקרינה
החשש מפני נזקי קרינה הוא נחלת ציבור רחב. הזהירות מפני קרינה נכונה שבעתיים בזמן הריון בגלל החשש לנזק לעובר. תאי העובר המתחלקים בקצב מהיר רגישים בהרבה לנזקי קרינה מאשר מרבית רקמות הגוף הבוגר. יחד עם זאת יש להעמיד את הדברים על דיוקם ובפרופורציות הנכונות. גופנו חשוף לקרינת רקע טבעית בשיעור ממוצע של למעלה מפי 5 (!) מאשר כל הקרינות הרפואיות גם יחד, [לא רק זו של רפואת שיניים, אלא בכלל !].
מקורות הקרינה הטבעית הן בראש וראשונה הקרינה הקוסמית המגיעה אלינו מהכוכבים שמסביבנו, קרינה שמקורה במחצבים הקיימים באבני בנייה, ומחלקיקים רדיואקטיביים שבאוויר, במים, במזון. כל מקורות הקרינה הטבעיים האלה, המכונים ״מייננים״, חושפים את אזור הרחם לפי 75 (!) ״יחידות של קרינה״ במשך תשעת חודשי הריון, בהשוואה ל״צילום סטאטוס״ אחד [אותו לוח פלסטיק קטן עליו מסודרים 16-20 צילומי שיניים קטנים].
לפיכך, אין כל סיבה לחשש מוגזם מפני צילומי רנטגן נחוצים המבוצעים נכון, בזמן חשיפה מינימאלי ותוך כדי כיסוי יעיל וטוב בסינור עופרת. יש גם לזכור כי בצילומי שיניים קרן הרנטגן הראשית מכוונת לאזור הפנים, (״ראש- צוואר״). כך שלאזור הרחם מגיעה רק קרינה משנית חלשה או אלומה צדדית. יחד עם זאת אין לזלזל בפוטנציאל של נזקי הקרינה ומקובל לצמצם ככל האפשר במספר הצילומים בתקופת הריון. המדדים המנחים בשיקוליו של רופא השיניים לגבי צילום שיניים בהריון הוא חודש ההריון וחומרת הבעיות.
פעולות לצמצום החשיפה לקרינת רנטגן
הקטנת משך החשיפה והגדלת זמן הפיתוח בהתאם, שימוש בסרטי צילום ״מהירים״, שימוש בסינור עופרת שלם ולא בצווארון בלבד, צילומי שיניים בהריון יבוצעו רק לאחר בדיקה קלינית, ע״פ הממצאים בבדיקה יקבע רופא השיניים איזה צילומים לבצע; הדבר נתון לשיקולו של הרופא, ועליו לקבל את מירב המידע במינימום של צילומים. אם זו מתרפאה חדשה, סביר כי הרופא ימליץ על שני צילומי נשך, עם או בלי תוספת של צילומים בודדים נוספים. אם זו מתרפאה ותיקה, יוכל, לעיתים, הרופא להסיק מסקנות גם מצילומים קודמים.
חשוב להדגיש כי אין היגיון בהימנעות מצילום על חשבון טיב הטיפול. יש לזכור כי וויתור על צילומים נחוצים עלול להביא לאבחנה שגויה, לתכנית טיפול מוטעית ולטיפולים לקויים. דבר זה עצמו עלול לגרום לסיבוכים ולכאבים, שיחייבו אחר כך טיפולים מסובכים יותר, עם יותר צילומים ועם צורך בנטילת תרופות. לעומת זאת יש להימנע בכל מחיר מצילומים לצרכים אדמיניסטרטיביים או מכוח הסכם כלשהו.
לדוגמה: אם יש צילומים הנדרשים על ידי חברות הביטוח מעבר לצרכים הרפואיים הישירים, או התחייבות לצילומים מוקדמים, שנקבעה בהסכם בין ועד עובדים לבין חברת ביטוח או מרפאה או מכון לריפוי שיניים.