עקירת שיני בינה
שיני בינה באופן כללי צומחות מתוך החניכיים בגילאים 17 עד 24. הן האחרונות בסדרת הטוחנות הגדולות בחלק האחורי של הפה. קיימים אנשים שאינם מצמיחים שיני בינה אולם ברוב המקרים צומחות 4 שיניים הממוקמות בכל אחת מפינות הלסת.
אצל רובנו, שיני הבינה אינן גורמות לבעיות כלשהן ולכן אין צורך לעוקרן. במידה ואין מספיק מקום בחלק האחורי של הפה בכדי שהשיניים יצמחו, הן יהפכו למה שנקרא שיני בינה ״כלואות״ או מוחזקות והן עשויות לגרום לכאבים. עקירת שיני בינה כלואות תקל על הסימפטומים למרות שגם אנטיביוטיקה יכולה לעזור לטפל בדלקות אולם הסימפטומים עלולים להופיע מחדש. עקירה כירורגית של שיני הבינה היא הדרך היחידה שתעלים את הסימפטומים באופן קבוע.
במה כרוכה עקירת שיני בינה?
עקירת שיני בינה תלויה במידת עומק כליאת הטוחנות. שן בינה יכולה להיעקר באופן פשוט ובאותה צורה בה נעקרת כל שן טוחנת. כאשר ההרדמה כבר משפיעה, הרופא ירחיב את המַכְתֵּשׁ (האזור בו נמצאת שן הבינה) וישתמש במכשיר הנקרא מַלְקֶטֶת, צְבָת או פְּלָיֶר מיוחדים, הוא ינענע את השן הטוחנת מצד לצד עד שזו תהיה מספיק חלשה ולאחר מכן ישלוף אותה בשלמותה.
אם השן קשה לשליפה, הרופא יבצע חתך בחניכיים וינקז מעט מעצם הלסת (לא תמיד) על מנת להשיג ״אחיזה״ טובה. לאחר שהושגה האחיזה הרצויה, ישלוף הרופא את שן הבינה. בסיום העקירה סוגרים במידת הצורך את החתך בעזרת תפרים. כל הפרוצדורה אורכת דקות ספורות אולם במקרים קשים היא עלולה להתארך עד לכדי 20 דקות.
למה צריך לצפות לאחר עקירת שן בינה?
עד שההרדמה פגה חשוב לנוח בצורה מוחלטת, תעבורנה עוד מספר שעות עד שהלסת תתאושש לחלוטין. אסור ללעוס ו/או לאכול או לשתות חם בשעות הראשונות שלאחר הניתוח. עליכם לרכוש משככי כאבים, אנטיביוטיקה (למניעת זיהום) ומשחות לשטיפת הפה לטיפול בבית. אם הרופא השתמש בתפרים נספגים, הללו ייעלמו באופן עצמאי לאחר כ- 10 ימים, במידה והרופא השתמש בתפרים לא מסיסים, צריך לחזור למרפאה לצורך הורדת התפרים.
החלמה לאחר עקירת שיני בינה
במידת הצורך אפשר להשתמש במשככי כאבים ללא מרשם כגון אופטלגין או איבופרופן. יש למלא אחר ההוראות של תווית ההסברה הצמודה לתרופה ובמידה ומתעוררות שאלות יש להתייעץ עם הרופא. אין ליטול אספירין שכן הוא מדלל דם ומונע קרישה. אין לשטוף את הפה בצורה ברוטאלית במשך 24 השעות הראשונות שלאחר העקירה בגלל שעלולה להיגרם הפרעה בקרישת הדם אשר עוזרת לתהליך ההחלמה.
לאחר כל ארוחה (מוצרים רכים בלבד) רצוי לגרגר כחצי דקה עם מים פושרים ומלח (כפית מלח אחת לכוס מים שלמה). מצחצחים שיניים רגיל אולם במהלך הימים הראשונים אסור לצחצח באזור העקירה. בימים הראשונים תרגישו שבבים קטנים של עצם בלשון אולם אלו ייעלמו לחלוטין כאשר החניכיים יירפאו.
דימום כתוצאה מהעקירה
במידה והחניכיים מדממות, יש לקפל מפית נקייה או פד גזה ולהניח אותה על אזור הדימום בחניכיים ולסגור עליה את הפה למשך 10 עד 15 דקות. אין לשטוף את הפה ויש לשכב עד אשר הדימום יעצר. ברוב המקרים אין בעיות אקוטיות כלשהן לאחר עקירת שיני בינה אולם חשוב להתייעץ מידית עם הרופא במידה ומתפתח אחד מהסימפטומים הבאים: דימום שלא ניתן לעצירה גם לאחר הפעלת לחץ או שהדימום נמשך מעל לחצי שעה, קשיים בנשימה או בבליעת המזון, כאבים חדים שאינם דועכים גם לאחר שימוש במשככי כאבים, חום גבוה ודלקת שנמשכת יותר משלושה ימים לאחר העקירה.
תופעות לוואי לאחר עקירת שן בינה
נפיחות – הנפיחות עלולה להופיע מסביב לפה, בלחיים, בעיניים ובצידי הפנים והיא תגובה טבעית של הגוף לעקירה שבוצעה, הנפיחות מגיעה רק ביום שלמחרת כאשר השיא שלה הוא כשלושה ימים לאחר הניתוח. את הנפיחות מפחיתים על ידי קומפרסים מקרח בשני צידי הפנים.
כאבים – לכאבים קלים נוטלים טבליות איבופרופין (200 מ״ג כל שש עד שמונה שעות). לכאבים עזים צריך תרופות מרשם שעלולות לגרום לטשטוש ולרפיון. אם הכאב מתמשך, יש לפנות מיידית לרופא.
בחילות והקאות – בחילות והקאות לאחר עקירת שיני בינה הן שילוב של מספר גורמים כמו קיבה ריקה, בליעת דם במשך הניתוח ותוצאות הלוואי של התרופות שבלעתם. כדי להפחית את האפשרות לבחילות והקאות מומלץ לפני שנוטלים תרופות לעשות זאת על קיבה מלאה. משקאות שאינם מדוללים ומכילים חלב, מנטרלים את החומצות בקיבה ומפחיתים את הסיכון לבחילות והקאות.
סיבוכים וסיכונים לאחר עקירת שיני בינה
הסיבוכים האפשריים כמו בכל ניתוח כוללים תגובה לא צפויה לחומרי ההרדמה או דימום יתר. הסיבוכים הייחודיים שמאפיינים עקירת שיני בינה הם: זיהום, נזק אקראי לשיניים אחרות ובלסת, חום מתון, כאבים עזים שנגרמים בגלל החלל היבש שנוצר (Alveolitis) כאשר הקריש דם מתנתק מהפצע וחושף את העצם והעצבים, גורם לכאבים ובנוסף מעכב את ההחלמה (מכתשית יבשה).
סיבוכים נוספים באים לידי ביטוי בחוסר רגישות של השפה התחתונה, הסנטר או הלשון או שינויים בחוש הטעם (עלול להיגרם מפגיעה בעצבים וישנה סבירות נמוכה לפגיעה קבועה) ולבסוף קשיחות וחוסר גמישות של שרירי הלסת (קושי בפתיחת הפה לרווחה למשך מספר ימים - תופעה נורמאלית שחולפת תוך ימים).