עקירה כירורגית
אחד ההליכים היותר כואבים והמפחידים הוא מעבר של עקירה כירורגית, עקירה כירורגית שונה מעקירה רגילה בכך שמתבצע הליך של פתיחת החניכיים, ההליך מבוצע ברוב המקרים תחת הרדמה מקומית רגילה ובמקרים מיוחדים תחת סדציה או הרדמה כללית (במצבים בהם המטופל סובל מחרדה דנטלית).
לעיתים עקירה כירורגית מלווה בהשתלת שיניים בטכניקה המכונה העמסה מיידית בה מחדירים את השתל במצבים אנטומיים מסויימים מיד לאחר העקירה. מהי עקירה כירורגית? במה היא שונה מעקירה רגילה? עד כמה באמת כואבת העקירה שמבצע הרופא? למה לא כדאי להגיע למצב שבו יש לבצע עקירות כירורגיות? וגם באיזה מקרים מבצעים עקירה כירורגית?
מהי עקירה כירורגית?
ההגדרה המילונית הטובה ביותר לעקירה כירורגית היא “עקירה מסובכת, המחייבת התערבות באמצעים נוספים מעבר לעקירה הרגילה”. עקירה רגילה היא למעשה טלטול השן, עד לשחרורה מהכיס בעצם, בו היא מעוגנת. אבל מה עושים אם לרופא פשוט אין במה להיאחז עם הצבת? למשל, כאשר כותרת השן שחוקה או קטנה מדי, או לחלופין, השן עלולה להתפורר מהפעלת לחץ?
מקרים נפוצים המחייבים עקירה כירורגית
- שיניים כלואות ברקמה רכה או בתוך העצם.
- שיניים סדוקות שחלקים מהן נפרדו מכותרת השן.
- כאשר יש שיניים עודפות שמסכנות שיניים סמוכות.
- שאריות שורשים שלא ניתן להגיע אליהם בעקירה רגילה.
- לאחר עקירת שן בינה / עקירה רגילה שהסתבכה.
- לאחר מחלות חניכיים שייצרו הרס משמעותי לעצם שמסביב לשן.
כיצד מבוצעת עקירה כירורגית הלכה למעשה?
עקירה כירורגית מבוצעת במספר שלבים. ראשית מאלחש רופא השיניים את אזור העקירה. כאשר החומר מתחיל לפעול והעצבים ברקמות הסובבות את השן אינן רגישות עוד, מתחיל הניתוח הכירורגי עצמו. רופא השיניים מבצע חתך ברקמה וחושף את השן ואת העצם. החתך מאפשר את המשך אספקת הדם אליה.
חשיפת הרקמה הרכה מספיקה להשגת אחיזה בשן, אבל לא תמיד. במקרים רבים, השן מתחבאת מאחורי העצם. בנסיבות האלה, קודח הרופא ומסיר בעדינות שכבה זעירה של עצם. לאחר שהאזור הוכן מבצע הרופא עקירה, עקירה מהסוג הזה נקראת עקירה כירורגית.