תופעות לוואי ביישור שיניים
טיפולים אורתודונטיים מתבצעים ע״פ תכנית טיפול המתבססת על מידע הנאסף מכל לקוח עוד לפני תחילת הטיפול. במהלך הטיפול עוקב הרופא אחר השינויים שמתרחשים אצל הלקוח, אחר תגובת הרקמות, ומחליט האם עליו לאסוף מידע חדש, כמו למשל צילומי רנטגן וכדומה. תוצאות הטיפול מושפעות במידה רבה משיתוף הפעולה של הלקוח ומהתגובה הביולוגית שלו להפעלת כוח על השיניים, כמו גם מהקצב של בקיעת השיניים כאשר מדובר במטופל צעיר.
המשתנים הללו אינם ניתנים לחיזוי ולכן קיימת אפשרות לחריגה מסוימת מההערכה ומהאבחנה שניתנה ביום הייעוץ הראשון, וכמובן בטיפול בפועל. טיפול אורתודונטי הוא טיפול ארוך. במהלך הטיפול מפעילים כוחות על השיניים והלסתות, הגורם לתזוזתן. תופעות הלוואי השכיחות ביותר הן רגישות השיניים והכאב. עוצמת הכאבים ופרק הזמן שלהם משתנים בין מתרפאים שונים, אך באופן כללי ניתן לומר שמדובר בתופעה קלה, האורכת מספר ימים. במקרים קיצוניים יש לקחת תרופות משככות כאבים.
לעיתים, כחלק מתכנית הטיפול צריך לעקור שיניים. הסיבות לעקירות הן רבות כגון צפיפות שיניים מקומית, יציבות בגמר הטיפול, שיפור אסתטיקת השיניים, שיפור התפקוד וגורמים נוספים אחרים. לעיתים ההחלטה לעקור שיניים נדחית לתקופת הטיפול עצמו. לעיתים היא מבוצעת דווקא בסיום הטיפול. כל העבודות המקצועיות מראות שהצלחת ההליך נמצאת ביחס ישר לשיתוף הפעולה של המטופל. שיתוף פעולה קשור לנושאים רבים כגון שמירה נאותה על היגיינה אוראלית, הרכבת המכשור השונה (ברקטים, סמכים, קוביות או קשתיות שקופות) תוך כדי ההליך ולאחריו, והקפדה על לוח זמני הפגישות. שיתוף פעולה לקוי עשוי להאריך את מהלך הטיפול המתוכנן, להביא לשינוי בתוכנית הטיפול המקורית, ואף להביא לתוצאה פחות טובה בסיום היישור. למשל, טיפול שאמור היה להתבצע ללא עקירות שיניים ייהפך לטיפול עם עקירות.
כל טיפול רפואי וטיפולי אורתודונטיה כחלק מהם, נושאים בחובם סיכונים מסוימים. למזלנו, כל הסיכונים הקיימים בטיפול אורתודונטי, אינם מתקרבים במשקלם או אינם יכולים לבטל את היתרון הגדול שאפשר להשיג בטיפול אורתודונטי. לפניך מאמר המפרט את רשימת הסיכונים והדרישות הקשורים לטיפול האורתודונטי, שבו יתוקן המנשך שלך, ושיניך ייושרו באופן מושלם.
הסכנה - עששת ודקלסיפיקציה
טבעות בשיניים לכשעצמן אינן גורמות לעששת. הגיינה אוראלית לקויה היא זו שגורמת לכך. צחצוח נכון, במיוחד בשולי הטבעות יקטין את הסיכוי לנזקים לזגוגית ולשן. עליך להמשיך לראות את רופא השיניים שלך פעמיים בשנה לפחות. שבירת מכשירים וטבעות משוחררות מקשות על הצחצוח ויש לדווח עליהם מיידית לרופא. טיפול על ידי שיננית (לניקוי ופלואורידציה) 3 עד ארבע 4 פעמים בשנה יקטין את הסיכוי לפגיעה בזגוגית. שטיפות יומיות עם חומר המכיל פלואוריד הוכח כמונע או מקטין נזקים לזגוגית השן. עליך לדאוג לקבלת טיפול מניעתי זה.
הסכנה - מחלות פריודונטליות
במהלך יישור שיניים רואים דלקת חניכיים המתבטאת בנפיחות החניכיים ודימומים במהלך צחצוח. מקור הדלקת נובע מהגיינה לקויה, או רגישות לחומרים. תוך כדי ההליך ניתן לראות גם נזקים אחרים לחניכיים כמו אובדן חלק מהם או אובדן של עצם. יש חשיבות עליונה לשמירה על הגיינה נאותה השומרת על בריאות החניכיים. במידה ויש נזקים לחניכיים, צריך לקבל הדרכה מהרופא המיישר כיצד להתמודד עם הבעיה, או שתופנה לרופא השיניים שלך, או לפריודונט (מומחה לבעיות חניכיים) למציאת הפתרון הטוב ביותר. צחצוח שיניים בעוצמה יכול להזיק לשן עצמה כמו גם לחניכיים. במקרים נדירים במיוחד, אם לא יתאפשר להשתלט על מחלת החניכיים באמצעים המוכרים והידועים, הטיפול יופסק על כל המשתמע מכך.
הסכנה - ספיגת שורשים (Root Resorption)
אחת התופעות הנפוצות ביותר תוך במהלך טיפול אורתודונטי הוא קיצור קצות השורשים. תופעה זו קיימת באוכלוסייה גדולה גם ללא טיפול אורתודונטי. אובדן קצות השורשים, במידה ושאר המערכת תקינה, הינה חסרת משמעות קלינית. היא איננה מקצרת את אורך חיי השן, את צבעה ואת התפקוד שלה על פני שנים. אובדן שכיח הוא עד 2 מ”מ, מאורך שורש ממוצע של כ - 15 מ”מ. מחלת חניכיים בה יש אובדן של העצם, שהיא תופעה שכיחה במבוגרים, יחד עם אובדן קצות שורשים עלולים לגרום לקיצור אורך חיי השיניים. ללא ספק לכמות ספיגת השורשים יש חשיבות בכך. במהלך טיפו ליישור שיניים חשוב לעקוב אחר התנהגות השורשים בטיפול באמצעות צילומים תקופתיים, ובמקרים נדירים ביותר, אחר דיון עם המטופל תאלצו להפסיק את הטיפול, או לשנות את מטרותיו כתוצאה של ספיגת שורשים קשה.
הסכנה - בעיות במפרק הלסת
במהלך טיפול קיימת אפשרות שתופעות הקשורות לנזק במפרקי הלסת יבואו לידי ביטוי (TMJ - טיפול בכאבים באזור מפרק הלסת). דוגמה לכך היא רעשים (קליקים) במפרק הלסת, או אף הגבלה בתנועת המפרק. גם כאבים במפרק עלולים להופיע. תופעות אלו יכולות להתרחש גם באוכלוסיה שמעולם לא עברה טיפול אורתודונטי. לעיתים טיפול אורתודונטי מומלץ כטיפול נבחר לבעיות במפרקי הלסת. תופעות במפרקי הלסת הינם גליים באופיים, והם עשויים להופיע ולהיעלם תוך כדי טיפול ולאחריו. עבודות רבות בנושא לא מצאו קשר ישיר בין נזקים למפרקי הלסת בכל שלב טיפולי, לבין הטיפול האורתודונטי. במידה והתופעה נמשכת על המטופל לבחון פגישה עם מומחה למחלות המפרק הספציפי הנ״ל.
הסכנה - בעיות אנדודונטליות הקשורות לתעלות השורש
לעיתים נדירות ביותר, העצב המגיע לשן עלול לאבד את החיות שלו. מצב שכזה נובע כמעט תמיד כתוצאה של טראומה, חבלה בשן, אפילו אם היתה לפני שנים רבות. לעיתים רואים זאת בשיניים שעברו שחזורים עמוקים במיוחד. במקרה ותופעת לוואי שכזו מתרחשת (התופעה מתבטאת בכאבים או בשינוי צבע השן) יש לפנות לרופא השיניים שלך או למומחה לאנדודונטיה (אנדודונט או מומחה לטיפולי שורש) לטיפול מתאים. טיפול שורש הינו אחת האפשרויות לפתרון הבעיה. במקרים של שן כלואה או שן במנח פלטינלי (בצד הפנימי), לעיתים לא רואים את הצבע האמיתי של השן, ובהבאתה למקום רואים הבדלי צבע שלא נראו לפני הטיפול.
הסכנה - נזקי מכשור
למכשור האורתודונטי עצמו יש פוטנציאל לגרום לפציעות ונזקים לרקמות הסמוכות. התנהגות נכונה עם המכשור והרכבתו בהתאם לכללים ימנעו נזקים אלו. מכשור נייד עלול לגרום לתופעות עקב רגישות לאקריל. הטבעות עלולות לגרום לרגישות לניקל. טבעות מחרסינה עלולות לגרום לשחיקת זגוגית השן. הכפפות אותן מלבישים להגנה עליך ועל הרופא, עלולות לגרום לרגישות יתר אצל אלו הרגישים ללטקס. חתכים מהמכשירים הקבועים ופציעות מהם גם הם אינם נדירים, ויש להודיע לרופא אם התרחשו. יש לציין שהמכשור עצמו מקטין את עוצמות הפגיעה במקרים בהם יש חבלה ישירה לשיניים. רסן לשיניים, אם לא יורכב או יורד כיאות, עלול לגרום לנזקים לרקמות הפה והרקמות הסמוכות לו, ויש להתנהג עמו על פי כל הכללים הנמסרים על ידי הרופא וצוותו. בליעת מכשירים עלולה לקרות גם כן. בכל מקרה של נזק יש להודיע מידית למרפאה ובמקרים חמורים יש לפנות ישירות לחדר מיון.
תוצאות טיפול לא מוצלחות
כמו כל טיפול רפואי, גם אורתודונטיה איננה נותנת ביטוח או ערבון להצלחה. לעיתים, גם למרות מאמצי הטיפול, התוצאה המתקבלת אינה זו שרצינו. אבל חשוב להדגיש שזה נדיר שלא נראה שיפור. הסיבות לתוצאה לא טובה הן: ההחלטה לעשות טיפול חלקי ולא מלא, בעיות סקלטליות שמכסות על בעיות דנטליות. בעיות פריודונטליות מורכבות. דחייה בטיפול שלא על פי המלצת האורתודונט (מעבר לגיל הגדילה), וכמובן שיתוף פעולה לקוי. לעיתים למרות שיתוף הפעולה, תבניות הגדילה אינן כמצופה, ואין אפשרות להגיע לתוצאה המקווה. ביטול תורים כרוני או אי הופעה ושבירת מכשירים לאורך הטיפול גם הם יכולים לגרום לכל שהתוצאה המקווה לא תושג. חבלה תוך כדי טיפול עלולה לגרום לסטייה מהתוצאות המקוות גם כן.
רטנציה וצפיפות השיניים התחתונות
כאמור, בסיום יישור שיניים ניתנים מכשירים לשמירה על התוצאה. הרכבת מכשירים אלו, ושמירה עליהם היא חיונית, למניעת תזוזת שיניים. אי שמירה על ניקיון הפלטות עלול לגרום לנזקים לשיניים כמו לעששת ולדלקת חניכיים. הצטברות אבנית ופלאק סביב המכשור הקבוע עלולה לגרום לנזקים בלתי הפיכים שיצריכו התערבות טיפולית של רופא השיניים ורופא החניכיים. לכן מומלץ לשמור בקפדנות יתרה על המכשירים הללו. זכרו, בתקופה זו המתרפא מגיע למרפאה לעיתים רחוקות, ולכן השמירה העצמית חשובה מאוד. תזוזת שיניים בלתי רצויה לאחר סיום ההליך עשויה להתרחש גם אם נקטנו בכל האמצעים העומדים לרשותנו. חלק מהתזוזה נובע משינויי גדילת הלסתות, וחלקם עקב שינויים מקומיים. אחת התופעות השכיחות היא צפיפות השיניים התחתונות. צפיפות זו עלולה להתרחש לכל אחד בין אם עבר או לא עבר טיפול אורתודונטי, והיא קשורה לפיסיולוגיה ולביולוגיה הנורמליים של גוף האדם.
יישור שיניים בבית
כאשר הצרכן מתפתה להזמין או לרכוש ערכות ביתיות מחוץ לארץ ליישור שיניים מחברות המשווקות יישור שיניים שקוף (בניגוד לדעתם של רופאי שיניים רבים ומומחים ליישור שיניים) עשויות להופיע תופעות לוואי לטיפול שיגרמו למפח נפש גדול עדי כדי אובדן שיניים, פגיעה בחניכיים ועוד. תוכלו לקרוא בהרחבה איך ליישר שיניים בבית אבל גם להבין היטב מדוע מומלץ בסופו של יום להשאיר את הטיפול בידיים של רופא השיניים.