טיפול אורתודנטי לילדים
האגודה הישראלית לאורתודונטיה ממליצה על בדיקת אורתודנט החל מגיל 7 ואף מוקדם יותר החל מגיל 3 במידה ומבחינים במנשך יתר או בתת מנשך בולט. טיפול אורתודנטי לילדים בשלב זה ידוע כ״טיפול מוקדם״. בבדיקה מוודאים שעצמות הפנים גדלות באחידות ובתאום האחת עם השנייה לאורך ולרוחב, ויש מספיק מקום בפה של הילד לשיני החלב ולשיניים הקבועות ואין מנהג קבוע שעלול להרוס את האחידות והתיאום בין עצמות הפנים, השרירים והשיניים. אין יותר מתאים מהפתגם ״מניעה טובה עשרת מונים מתרופה״ שכן אבחנה וטיפול בשלב הזה מאפשרת ניצול של הגדילה הטבעית כדי לתקן כל אי התאמה. טיפול אורתודנטי לילדים בשלב הזה אינו מתבצע ע״י הזזת השיניים אלא ע״י הזזת העצמות.
פעולות מקדימות אותן מבצע האורתודנט
הכוונת הצמיחה ומיקום נכון של הלסתות הוא אלמנט אשר יבטיח את המשך הצמיחה וההתפתחות של פני הילד ויכתיב גידול של הלסתות והשיניים בהרמוניה ואחידות. יש ליצור מספיק מקום בפה של הילד בצורה כזו שכל השיניים הקבועות יתאימו, ולייתר את הצורך בעקירה של שיניים קבועות בעתיד.
בשלב הראשון חשוב להפסיק כל מנהג נלוז אשר עלול להשפיע על הצמיחה הטבעית של הלסתות והשיניים. ההצלחה של השלב הראשון תפחית בצורה משמעותית את הצורך, ולפעמים אף תייתר כליל טיפול אורתודונטי עם גשר לשיניים בגיל מאוחר יותר וכאשר בקעו כבר כל השיניים הקבועות.
טיפול מוקדם בשנות הצמיחה ימנע את הצורך בניתוח בלסת אחת או בשנייה גם במקרים של אי אחידות חמורה בלסתות כאשר מגיעים לגיל הבגרות. הילד ייבחן בקפידה במשך השנים עד ששיני החלב יפלו ויבקעו השיניים הקבועות. הזמן המתאים הוא בערך בגיל 10 עד 11 שבו הילד יזדקק לגשר שיניים. הרכבת גשר לילדים יכולה להיות משעשעת ואופנתית כאשר הגשר מגיע בצבעים שונים ומרהיבים והפה יכול לקבל את שלל צבעי הקשת.
טיפול אורתודנטי לילדים שלב אחר שלב
הטיפול של האורתודנט יבוצע בשני שלבים, בשלב הראשון מתאימים את הגשר ובשלב השני מקבעים את הגשר לשיניים. הגשר הוא הדבקה של סמכים עם חוט מגשר אשר מורכב על כל שן, החוט עשוי ממתכת ומזיז את השיניים ומחוזק למקומו על ידי רצועות אלסטיות או חבקים ממתכת.
האורתודונט ישתמש בחומר מיוחד על השיניים שיעזור לאבטח כל סמך לכל שן, הוא יצמיד בחוזקה את הסמכים לשיניים בעזרת צמנט דנטלי מיוחד וישתמש במנורת הלוגן מיוחדת שמשגרת קרן אור בעלת עצמה אשר תקשה את דבק הצמנט. החוט הקמור יושחל בין הסמכים ויאובטח בעזרת חבקי מתכת או רצועות אלסטיות צבעוניות. האורתודנט ימתח את את הגשר במרווחי זמן קבועים כדי להזיז את השיניים עד למקומן הרצוי.
הוויסות יתבצע על ידי שחרור החבקים ומתיחת התיל המתכתי, כאשר החוט המתכתי מוצמד עם רצועות, האורתודנט ישחרר את הרצועות, ימתח את התיל המתכתי ויניח רצועות חדשות במקומן, ישנם סוגים אחרים של גשרים שעשויים מחומר שקוף ומחומרים בהירים שהם בלתי נראים כמעט לעין, חומרים אלו הפכו לפופולריים יותר בקרב הגיל המתקדם ואצל אנשים שמסרבים להיראות עם גשר פעיל על השיניים. אצל ילדים זה פחות נחוץ ואינו מומלץ.
רטנציה לשיניים
באופן כללי, גשרים מכל סוג שהוא, נועדו להרכבה לתקופה קבועה מראש. כאשר תקופה זו מגיעה לסיומה, הרופא המטפל יחליף את הגשר בקיבוע לשיניים או בלעז רטנציה (קיבוע לינגואלי) שעשוי מחומר אקרילי עם וו מתכתי אשר יורכב מסביב לשיניים, הקיבוע נשלף במידת הצורך ותפקידו הוא כשמו, לקבע את השן למקומה החדש ולמנוע את הנטייה הטבעית של השיניים לחזור למצבן ההתחלתי. הרכבת הקיבוע תהיה עד לאחר שהעצם והרקמות יסתגלו לשינוי ויתייצבו או עד לאחר שהרופא יורה על הסרת הקיבוע. את הקיבוע מרכיבים לאחר הסרת הגשר למשך כל שעות היממה ולאחר תקופת זמן של שלושה עד שישה חודשים למשך שעות הלילה בלבד.