בעיות אורתודונטיות
בהמשך יתוארו מספר מצבים בעיתיים כגון מנשך הפוך בו החלק העליון שבלסת אינו מתואם היטב מעל הלסת התחתונה, מצב המכונה תת מנשך בו הלסת התחתונה בולטת כלפי חוץ ומעל ללסת התחתונה, וסגר צלבי שהוא מצב בו חלק מהשיניים נמצאות שלא במסלולן. לכל מנשך בעייתי יש טיפול מתאים אולם לא תמיד הטיפול שיוצע על ידי מומחה אחד יהיה זהה למה שיציע מומחה אחר ולכן חשוב שתקבלו מספר חוות דעת בטרם תבחרו את המומחה המתאים.
הבעיה האורתודונטית - מנשך הפוך
מנשך הפוך הוא מצב בו החלק העליון של הלסת אינו מתואם מעל הלסת התחתונה הגורם לישורת השיניים העליונה להיות בולטת ביחס לתחתונה. מצב זה הוא הפוך לתת מנשך שבו הלסת התחתונה בולטת מתחת ללסת העליונה. מנשך הפוך היא תופעה די נפוצה השכיחה ברמות קלות אולם היא מתחילה להוות בעיה כאשר התופעה בולטת וגורמת למפגע אסתטי ותפקודי שעלול לגרום גם לכאב ולבעיות בדיבור. שמה הרפואי ידוע כסוג של סגר פה לקוי (Malocclusion) שנגרם לרוב עקב תורשתיות ומציצת אצבע בזמן בקיעת השיניים הקבועות.
רוב המצבים של סגר פה לקוי הם מינוריים ואינם יותר מאשר מטרד אסתטי ולא מעבר לכך, יתכן אף כי לעתים הם אינם מייצגים את החיוך המושלם, אך אין הם בהכרח בעייתיים. כאשר המצב הוא קיצוני, הוא הופך להיות לבעייתי, סגר פה לקוי עשוי להשפיע על המנשך ולהוביל לכאבים תוך הגדלת הסיכון של שחיקה ונזק לאמייל השן, להפכה לפגיעה יותר לריקבון ובכך הוא גם מעלה את הסיכון למחלות חניכיים.
במקרים נדירים, מנשך הפוך עלול להוביל למעצורים בדיבור, כאשר השיניים בקו לא אחיד, הלשון לא יכולה לנוע בכיוון הנכון והקולות אינם נשמעים כראוי. סגר הפוך חמור במיוחד עשוי גם לשנות את המבנה והמראה ולהשפיע על הפנים במיוחד אם השיניים העליונות גורמות לגבשושית בשפה העליונה.
הטיפול האורתודונטי במנשך הפוך
למרות שסגר הפוך הוא פוטנציאל לבעיות בריאותיות ופיזיות חמורות, אפשר לזהות את התופעה בקלות ולטפל בה. במהלך בדיקת שיניים שגרתית, הרופא יאבחן ויקבע האם המצב חמור דיו שיצריך טיפול. גשר שיניים יהיה לרוב אמצעי הטיפול לתיקון סגר הפוך והוא מיוצר לפי אפיון הבעיה ומורכב על ידי האורתודונט. המטופל במשך כל ההליך נמצא תחת השגחה ומעקב כאשר המטרה היא ליישר את השיניים והלסת תוך כדי הפעלת לחץ עדין למשך זמן ממושך.
סגר פה חמור יותר ידרוש בחלק מהמקרים עקירת שיניים או במקרים קיצוניים במיוחד ניתוח להחזרה אחורנית של הלסת העליונה למקומה הנכון. תהליכים פולשניים אלו, מבוצעים רק במידה וכל האלטרנטיבות האחרות כשלו. תיקון מנשך הפוך מצליח מאוד אצל ילדים בגלל שהלסת בזמן הצמיחה נתונה לשינויים בקלות רבה יותר מאשר לסת שהגיעה למצבה הסופי. כאשר מטפלים במצב בשלב מוקדם, הטיפול יהיה מינימום פולשני ויעיל במידה רבה. גם מבוגרים יכולים ליהנות מתוצאות טובות שעשויות להגיע רק לאחר חודשים רבים.
הבעיה האורתודונטית - תת מנשך
תת מנשך הוא מצב בו הלסת התחתונה בולטת או יוצאת כלפי חוץ לפני הלסת העליונה מה שמוביל למנשך לקוי, רוב הבעיות של תת מנשך נפתרות על ידי טיפול שאינו כירורגי כגון גשר ליישור שיניים. במצב חמור, תת מנשך עלול לעוות את הצורה והמראה של הפנים ואף להשפיע לרעה על הדיבור. בין 5 עד 10% מהאוכלוסייה הכללית סובלים מתת מנשך והוא נפוץ יותר בין האסייתים. תת מנשך נובע מתורשתיות וממנהגי לעיסה מוזרים כמו מציצת אצבע וכדומה. ההשלכות של תת מנשך עלולות להוביל להרעה במפרק הלסת (TMJ) בגלל לחץ יתר על המפרק, TMJ גורם לכאבים בראש ובלחיים, לקולות עם קליקים ו”קנאק” במפרק בפתיחה וסגירה של הפה, תנועה מוגבלת של פתיחת הפה וסימפטומים אחרים. תת מנשך ללא טיפול, עשוי במשך הזמן לשחוק את השיניים בטרם עת או לגרום גם לאי אחידות בצורתן.
הטיפול האורתודונטי בתת מנשך
בעבר, המתינו עם הטיפול עד לסיום הצמיחה של הילד ואז החל יישור הלסת בצורה כירורגית. כיום, המטרה היא למנוע ניתוח ככל האפשר על ידי מתן טיפול בזמן הגדילה ובגיל צעיר החל מגיל 5. כאשר המטופל הוא מבוגר ותת המנשך היא בעיה שלדית, בדרך כלל הפתרון המוצע הוא ניתוח, בנוסף, מרכיבים גשר יישור למשך שנה לפני הניתוח ו- 6 עד 9 חודשים לאחר הניתוח. במהלך הניתוח, האורתודט ימשוך חזרה את הלסת התחתונה וימשוך קדימה את הלסת העליונה. לעומת זאת, במידה ותת מנשך מיוחס כולו לשיניים ואין לו קשר למבנה שלדי, אפשר לטפל בתת מנשך באמצעות גשר ליישור שיניים בלבד.
אצל ילד מתחת לגיל 8 אשר הלסת התחתונה שלו גדלה יותר מאשר העליונה, אפשר למנוע ניתוח על ידי טיפול עם מרחיב (Expander) לסת עליונה. המרחיב הוא יציקת פלסטיק ומתקן של חוט תיל שמקובע לגג הפה למשך כשנה. במשך כל לילה ולאורך החודשים הראשונים של הטיפול, ההורים, בעזרת מפתח מיוחד, יפתחו (יגדילו) את המרחיב. הפעולה תתבצע מידי יום ביומו ועד אשר הלסת תגיע למצב הרצוי. המרחיב נשאר עדיין בפה למשך מספר חודשים עד שהוא מוחלף בקיבוע לשיניים, מה שמבטיח שהלסת העליונה תתייצב במקומה החדש.
אורתודונטים רבים סבורים כי פתרון סופי לתת מנשך חייב לאתר תחילה את הגורם לתופעה ולכן התיקון הוא תמיד בעייתי ולא מושלם. גם לאחר ביצוע ניתוח לסתות, השיניים עשויות לנוע בהדרגה למצב לא נכון וזאת בגלל שבעיות של דחיפת לשון לא טופלו או שהמתרפא לא מצא את הטיפול המוצלח לגודש אף כרוני. במקרים אלו שהם הנושאים אשר גורמים לבעיה, אפשר לטפל בהם על ידי מתקני אורתודונטיה נוספים שמונעים מהלשון לדחוף את השיניים התחתונות בכוח בזמן האכילה.
הבעיה האורתודונטית - סגר צלבי (קדמי ואחורי)
סגר צלבי הוא מצב בו חלק מהשיניים נמצאות בצד הלא נכון של ה- “מסלול”, כלומר, השיניים התחתונות הוזזו הצידה או נדחפו קדימה או אחורה. סגר צלבי אחורי מתרחש כאשר השיניים העליונות ״נופלות״ לתוך השיניים התחתונות בצד אחד. סגר צלבי קדמי שדומה לתת מנשך, מתרחש כאשר השיניים הקדמיות במנשך ״נופלות״ מאחורי השיניים הקדמיות התחתונות.
הגורמים לסגר צלבי הם שונים, אחד מהם קשור בתורשה ובהתפתחות לא רגילה של השיניים והלסת. הגורם השני הוא איחור בנשירת שיני החלב, ישנם אנשים שמחזיקים את שיני החלב הרבה מאוד זמן כך שהשיניים הקבועות יוצאות מאחריהן כמו שורה שנייה של שיניים. כאשר הדבר מתרחש בלסת העליונה, השיניים הקבועות העליונות הקדמיות יערמו מאחורי השיניים התחתונות הקדמיות בזמן נגיסה. הדבר יכול לקרות בצד אחד או בשני הצדדים.
המצב המתואר לעיל אינו מסתדר בעצמו וככל שהשיניים צומחות, הישורת לא תתקן את עצמה ואין טעם לחכות ולקוות שהבעיה תסתדר לבד. הבעיה אינה מוגבלת רק למראה הקוסמטי בלבד, סגר צלבי יוביל לגידול לא מאוזן של הלסתות, כאשר לסת אחת גדלה ונהיית רחבה יותר, היא מחמירה את המצב וגורמת לבעיות אחרות. עצמות הלסת לא מתפקדות ומובילות לבעיות בלעיסה ובבליעה. מעברי האף עלולים גם הם להיות מושפעים ולגרום לבעיות בזרימת האוויר.
הטיפול האורתודונטי לסגר צלבי
הטיפול מבוסס ברובו על תהליך של הרחבת עצם הלסת וטוב לעשות זאת לפני שעצם הלסת תגיע למצבה הסופי, המצב הסופי אצל נשים מתרחש כבר בגיל 16 ובגיל 19 אצל גברים. לכן, ככל שמרחיבים את הלסת מוקדם יותר, יהיה קל יותר להשיג תוצאות טובות יותר בפחות זמן. יישור שיניים ואורתודונטיה יתמודדו עם הבעיות מסוג זה כאשר הטיפול בהם יהיה מוקדם, במצבים אלו הרופא הכללי לא ידחה את ההפניה שלו לאורתודנט שיאתר את שורש הבעיה שאחראית על הסיבוכים ויתכנן תכנית טיפול מקיפה לתיקון הדרוש.
שלא כמו בעיות שיניים אחרות, לסגר צלבי יש השלכות מעבר לנושא הקוסמטי ורצוי לתקן את המצב מוקדם ככל שניתן. הטיפול האורתודונטי לתיקון סגר צלבי של ילדים יהיה מוקדם, ואם שקדים ואדנואיד (שקד האף או שקד שלישי) הם שורש הבעיה, יש להסירם לפני התחלת הטיפול. הצעד הראשון הוא הרחבת הלסת העליונה המבוצעת ע״י Expander - מרחיב, אשר מורכב על גג הפה. את המרחיב עצמו מרחיבים כל לילה למשך חודש עד חודשיים על ידי סיבוב מפתח.
המכשיר נשאר בפה למשך שלושה חודשים נוספים בכדי לאפשר לעצמות להתחזק במקומם החדש. גשר ליישור שיניים יושם על השיניים העליונות כאשר ההתרחבות נמשכת כדי לסגור פערים בשיניים אשר ייווצרו בזמן שהלסת העליונה מתרחבת. כאשר הסתיימה ההרחבה, המטופל ירכיב גשר מלא ליישור שיניים למשך שנה עד שנתיים כדי להשיג מנשך אידאלי.