סתימה בשן
המטרה העיקרית של סתימה בשן היא השגת איטום מוחלט והרמטי המונע זיהום במערכת תעלות השורש בתוך השן. סתימה בשן היא דרך לתיקון שן שניזוקה עקב עששת והחזרתה למצב תפקודי ולצורתה הנורמאלית. סתימה בשן מתחילה בהסרת חלק ממבנה השן הנגוע בעששת, לאחר מכן מתבצע ניקיון של האזור ולבסוף החלל בשן ממולא בחומר הסתימה. חומר המילוי משיב לשן הפגועה את הצורה האסתטית ועוזר לה למנוע חדירה מחדש של בקטריות ש״אוהבות״ לקנן בשיניים וגורמות לעששת לחזור. חומרי המילוי יכולים להיות מזהב, פורצלן, שרף קומפוזיט (בצבע השן) ואמלגם (סגסוגת של כספית, כסף, נחושת, בדיל ואבץ).
סוגי סתימות לשן
שרף קומפוזיט (סתימה לבנה) - בעזרת סתימה לבנה בשן ניתן לחקות את הצבע הטבעי שלה. ממלאים שן שהוכנה בסתימה לבנה ומעבדים אותה בעזרת מנורה חזקה להקשיה מהירה. סתימות לבנות מקובלות מאוד בשיניים קדמיות ומבוצעות גם לשיניים אחוריות.
סתימת פורצלן - נקראת גם סתימת אינליי או אונליי. סתימת פורצלן מבוצעת במעבדה על מדגם שהוכן שלאחר מכן מודבקת על השן, אפשר לחקות בעזרת סתימת פורצלן בצורה טובה את צבע השן. סתימת הפורצלן עמידה במיוחד בפני כתמים והיא מבוצעת כאשר קיים חוסר גדול של מבנה השן.
סתימה מזהב - גם סתימות מזהב מיוצרות תחילה במעבדה על גבי מדגם שהוכן מהמטופל. סתימת זהב אינה נדחית על ידי האורגניזם של הגוף והיא משתלבת היטב מבחינה ביולוגית עם רקמות החניכיים. סתימה מזהב מחזיקה מעמד למעלה מ- 20 שנים. בגלל התנאים הללו רופאי שיניים רבים מחשיבים את הזהב כחומר השיקום הטוב ביותר, יחד עם זאת, סתימות זהב נחשבות לאפשרות היקרה ביותר, הן דורשות מספר מפגשים עד להשלמת התהליך ובנוסף הזהב הוא שיקום לא אסתטי ולכן מבצעים אותו רק בשיניים אחוריות.
סתימת אמלגם - סתימה בשן שעמידה בפני שחיקה, זולה יחסית, בגלל צבעה הכהה היא מכונה גם סתימת כסף או סתימה שחורה, היא בולטת יותר מאשר כל סתימה אחרת ולכן לא נהוג לשים אותה במקומות שנראים בפה בזמן החיוך.
סתימה בשן מדבק יונומרי מזכוכית - תערובת של אבקת זכוכית עם חומצה אַנְאוֹרְגָּנִי המשמשת לסתימות קטנות, כתרים, הלבשות וסתימות זמניות. סתימה מדבק יונומרי אפשר להשלים בטיפול בודד. החומר נותן אסתטיקה טובה אך הוא נחות לעומת סתימות אחרות ואינו מומלץ למשטחי לעיסה או לשיניים קבועות.
סתימה בשיניים שאלות ותשובות
ש. איזה סתימה נחשבת לטובה ביותר?
ת. אין דבר כזה! הסתימה הטובה ביותר היא הסתימה אשר תתאים ביותר למצב הקיים של השן והיא תיקבע על ידי מספר גורמים כמו גודל השיקום, אלרגיות לחומרים מסוימים, המקום בו ייערך השיקום והמחיר.
ש. כיצד מבוצעת סתימה בשן?
ת. סתימה הוא הליך פשוט. משך הביצוע שלה תלוי בגודל החור ובאזור בו נמצאת השן. התהליך עשוי להיות מעט לא נוח, אך אין הוא כואב היות והוא נעשה תחת הרדמה מקומית. תחילה יוסר הריקבון וינוקה כל האזור הנגוע והחלל שנשאר ימולא באחד ממגוון האפשרויות והחומרים שהוזכרו.
ש. מהי סתימה עקיפה?
ת. סתימה עקיפה דומה לסתימה לבנה אלא שמכינים אותה במעבדת השיניים. סתימה עקיפה מצריכה שני מפגשים, בראשון מסירים את הריקבון ולוקחים מטבע שנשלח למעבדה כדי לשמר את צורת השן שמתקנים והשיניים שמסביבה. בסיום הטיפול מניחים סתימה זמנית שתגן על השן עד שהמעבדה תכין את הסתימה הקבועה. במפגש השני הרופא יסיר את הסתימה הזמנית, ויערוך התאמות עד שיגיע למצב הרצוי וידביק את הסתימה באופן קבוע למקומה. סתימה עקיפה נעשית כאשר לא נשאר מספיק מבנה שן לתמיכת הסתימה אך השן לא ניזוקה באופן חמור והיא אינה זקוקה לכתר. קיימות שתי סתימות עקיפות, האחת אינליי - דומה לסתימה רגילה אך רוב העבודה תתבצע על המשטח העליון המגובשש המיועד ללעיסה, והשנייה נקראת אונליי - סתימה יותר גדולה מאשר האחרונה שמכסה גבשושית אחת או יותר, כך שלפעמים אונליי נקרא גם כתר חלקי.
ש. כיצד יודעים אם צריך סתימה?
ת. ברוב המקרים רק הרופא יכול לגלות שקיים חור אשר מצריך סתימה בשן. במשך הבדיקה הוא ישתמש גם בראי קטן לבדיקת משטחי השיניים. כל ממצא חריג יבדק מקרוב ובעזרת מכשירים מיוחדים, ברוב המקרים יבצע הרופא צילומי נשך לשיניים שנראות בעיתיות ולעיתים הוא יערוך צילום רנטגן של כל הפה או רק חלק ממנו. אופי הטיפול אותו יבחר הרופא לבצע תלוי בגודל הנזק שנגרם לשיניים כתוצאה מהעששת.
ש. מתי משתמשים בסתימה זמנית?
ת. סתימה זמנית מבצעים כאשר דרושים שני מפגשים עד להנחת סתימה קבועה כמו לפני הנחה של סתימה מזהב או סתימות עקיפות. מבצעים סתימות זמניות גם לאחר טיפול שורש או חלק מטיפול שיניים בחירום למניעת כאבי שיניים. סתימות זמניות הן סתימות שאינן מחזיקות לאורך זמן, או שהן נופלות, נשברות או נשחקות לאחר חודש, או שהרופא מחליפן בקבועות. במידה וזונחים את הטיפול להחלפתן בקבועות הן עלולות להזדהם ולגרום לסיבוכים מיותרים.
ש. איך שומרים על סתימה בשן?
ת. כדי לשמור על הסתימה צריך לשמור על היגיינת פה בריאה הכוללת גם ניקוי אבנית לפחות פעם בחצי שנה. יש לצחצח כל יום שיניים עם משחה שמכילה פלואוריד ולהעביר חוט דנטאלי לפחות פעם אחת במשך היום. במידה והרופא חושד שהסתימה סדוקה או “נוזלת” (כאשר צידי הסתימה אינם מתאימים בשילוב אחיד עם דפנות השן, בכך הם מאפשרים מעבר של רוק ושיירי אוכל לחמוק מטה בין הסתימה לבין דפנות השן ולגרום לריקבון) הוא יבצע צילום רנטגן להערכת המצב. במידה והשן רגישה בצורה קיצונית, ומרגישים קצוות חדים, סדק או חתיכת סתימה חסרה, צריך ליצור קשר עם הרופא.
ש. מדוע כשאין כאבים מחליפים לעיתים סתימה שנמצאת במקומה?
ת. הלחץ המתמיד של הלעיסה / הלחיצה וחריקת השיניים עלולים לגרום לסתימה שחיקה, חריצים או שבבים. יתכן כי המטופל לא יחוש שהסתימה נשחקת, אך הרופא יכול לזהות נקודות חלשות בסתימות במהלך בדיקה שגרתית. כאשר האיטום בין אמייל השן והשיקום נשבר, החלקיקים של מוצרי המזון עם הבקטריות שגורמות לריקבון השן עלולים לחדור מתחת לסתימה. במצב זה קיים סיכון של התפתחות ריקבון בשן עד שיזהם את מוך השן ויגרום לאבסס (כיב).
ש. מתי בוצעה הסתימה הראשונה בהיסטוריה?
ת. בימי קדם, כאב שיניים היה עינוי שאף גרם למוות. הפחד והיאוש מכאבי השיניים ״הוליד״ מקצוע חדש - רופא מערות. רופאי המערות היו הראשונים אשר ניסו להפחית ללא אנטיביוטיקה וללא הרדמה את הכאב שנגרם לשן. ארכאולוגים גילו סתימה עם דונג דבורים בניב השמאלי של אדם בסלובניה שחי לפני 6,500 שנים. הלסת אשר עברה את הטיפול מוצגת כיום לראווה במוזיאון להיסטוריה טבעית בעיר טרייסטה שבאיטליה. המטרה הייתה להפחית את הרגישות בשיניים שנשחקו או את הכאב אשר נגרם מהסדק. הממצא העיד כי הייתה זו הסתימה הראשונה המוכרת להיסטוריה וטיפול השיניים הראשון ביבשת אירופה.