מבנה לשיניים
מבנה לשיניים הוא חלק שעשוי לרוב ממתכת המשמש כבסיס להתקנת כתר. המבנה ״יושב״ גם בתוך שורש השן וגם מחוץ לשן. התפקיד של המבנה הוא להשיב את האנטומיה והתפקוד של שן שנהרסה במלואה או בחלקה. כדי להתקין מבנה, השן צריכה לעבור טיפול שורש שבמהלכו מסירים את חלקה הפנימי של השן ואת הרקמות שניזוקו. בהמשך הטיפול, מנקים את תעלות השורש וסותמים את השן למניעת הצטברות של חיידקים.
למרות שהדפנות החיצוניות של השן נראות שלמות, פנים השן חלולה ומרוקנת כליל. השן מאבדת את אספקת הדם, הדנטין מתייבש וכך היא מאבדת גמישות, במשך השנים, אובדן הגמישות גורם לשן להישבר כמו ענף יבש של עץ. את היתד של המבנה, מקבעים בתעלת השורש, על מנת שהשן תהיה עמידה מספיק כך שניתן יהיה לאחוז בכתר היטב. החומרים מהם עשוי המבנה יכולים להיות מזהב פלטיניום, מזהב פלדיום, מכרום ניקל ומזירקוניה.
מבנים לשיניים שעשויים מזירקוניה נחשבים לאסתטיים במיוחד מאחר והם בצבע לבן, אינם משחררים חמצן ובעלי מקדם גמישות גבוה במיוחד ביחס למבנים מתכתיים. מבנה שיניים מסגסוגת זהב נחשב אף הוא לאפשרות טובה במיוחד, הוא אינו ״סובל״ מחמצון, מותאם בצורה מושלמת לשן, קל לעיבוד והתאמה היא אינה קשיחה כמו במבנה לשיניים ע״ב כרום ניקל שהוא קשה מאוד.
מטרת המבנה בשיקום השן
המשימה העיקרית של רופאי השיניים היא לשמר כל השן בפה ובכל מצב. אם אין ברירה וכמוצא אחרון ״מצילים״ שיניים ע״י טיפול שורש ולאחר מכן, במידת הצורך מתקינים יתד או מבנה אם העששת ״אכלה״ חלקים גדולים מהכתר הטבעי. השימוש החשוב ביותר של מבנה לשיניים הוא לתחזק את הגדם שיתמוך בשיקום הסופי. המבנה לא מחזק שיניים שעברו טיפול שורש והוא אינו נחוץ כאשר יש מספיק מבנה של שן.
סוגי מבנים לשיניים
ניתן לחלק את המבנים לשני סוגים עיקריים: מבנה מיידי (מוכן) המכונה גם מבנה בורג ומבנה יצוק. את המבנה המיידי מייצרים בתעשייה, באורכים ובגדלים שונים כאשר מתאמים אותו בהתאם לשן בה מטפלים. מבנה יצוק נלקח לפי מטבע השן ומיוצר במעבדת שיניים. מבנה בעל הברגה חזק יותר באחיזה בשורש מאשר מבנה מחורץ, המבנה המחורץ נאחז טוב יותר מאשר מבנה מקביל שעדיף על מבנה בצורת חרוט. מבני שיניים בצורת חרוט, טובים למקרים מיוחדים אולם הם אוחזים פחות טוב בתעלת השורש והם תלויים במיוחד במוצקות והחוזק של הדבק. לעומתם, קיים חשש כי מבנה שנאחז היטב עלול לגרום לשבר בשן. מבולבלים? תכף נעשה סדר.
גודל המבנה לשיניים
מבנים לשיניים לא צריכים להיות גדולים יותר משליש הקוטר של תעלת שורש השן. הגדלת הקוטר לא תשפר את האחיזה, להיפך, הגדלה של חלל מבנה השן שתוכל להכיל מבנה שיניים רחב, עלולה לגרום להופעת חורים או להיות פגיעה לשברים בתעלת השורש. קוטר תעלת השן הולך ונהיה צר לקראת הקצה ושקערוריות התעלה עשויות להיות בלתי נראות בצילום הרנטגן. גורמים אנטומיים אלו, בשילוב של מבנה עבה, עלולים לגרום לדפנות שיניים דקות שאף עלולות להישבר כבר בהדבקת המבנה או במהלך סגירת הפה.
אורך המבנה לשיניים
האורך של המבנה שנוי במחלוקת מבחינה מדעית, במרוצת השנים יוצרו גרסאות רבות לאורך נכון. המבנים הארוכים יותר מראים אחיזה טובה יותר אך המצב שלהם בשורש עשוי לגרום לבעיות. בשורש מעוקם ודק, מבנה שיניים ארוך עלול לגרום לחורים ושברים ובשורשים קצרים הם עלולים לפגוע באיטום של קצה השורש. מספר ההצלחות הקליניות תומכות בגרסה שאורך המבנה יהיה כאורך הכתר ואף מעט ארוך יותר. בגלל שהאחיזה צריכה להיות חזקה, אורך המבנה המומלץ צריך להיות בין חצי ל- 3/4 מאורך התעלה. גם קוטר התעלה, העיקולים וכמות חומר המילוי שנשאר צריכים להילקח בחשבון כאשר מגדירים את המבנה.
הכנת מבנה לשיניים (יצוק / מיידי)
ההכנה של תעלת השורש לקליטת המבנה יכולה להיות מיידית לאחר מילוי ואיטום השורש. אפשר לבצע זאת בעזרת מקדח מסוגים שונים או עם מקדחים מיוחדים שמעוצבים במיוחד לסוגים מסוימים של מבנה מיידי. חימום של מכשיר או שימוש בחומר ממיס, עלול לפתוח את המילוי שמשמש לאיטום בקצה השורש. שימוש במקדחים במהירות גבוהה או נמוכה שאינם מיועדים לפתיחת תעלת השורש מזמינה חורים, מדרגות והכנה לא נכונה של התעלה. כאשר מניחים את המבנה אסור שיהיה מרווח בין חומר הסתימה ואזור קצה השורש והמבנה. כל מבנה לשיניים, בין אם הוא יצוק או מיידי, תמיד מודבק בתעלת השורש.
דבק הצמנט מגביר את האחיזה, עוזר בפיזור הכוחות בצורה אחידה ובאופן מושלם אוטם את המרווח בין השן למבנה. בעבר השתמשו בפוספט מאבץ שהיה הצמנט המועדף בגלל ההדבקה הטובה, היום משתמשים בשרף תקני. צריך לזכור כי חדירה או חלחול דרך הכתר הוא גורם חשוב בכישלון של טיפול שורש וכל הדבקים שנמצאים בשימוש נוטים להתמוסס ברוק, לכן לאיטום הסופי של הכתר הקבוע יש חשיבות עליונה. היתדות או המבנה יכולים להיות יצוקים, כלומר עשויים במעבדה ממתכת בעלת תאימות ביולוגית או כאלו שהם מיידיים ומוכנים מראש אשר מורכבים במרפאה ישירות. לכל אחד מסוגי המבנים יש תפקיד מוגדר משלו בין אם חיזוק ובין אם שיקום.
מבנה יצוק - במקרה של מבנה יצוק, מסירים שני שלישים מהגוטפרשה שהוא חומר האיטום של תעלות השורש, ולוקחים מטבע פנימי של שורש השן (היתד) הנשלחת למעבדה. במעבדת השיניים מכינים גם את ראש המבנה שמיועד לכתר. מבנה יצוק מודבק כאמור בתוך שורש השן ולכן מבחינים רק בגדם. כל המכלול עובר גימור סופי ובמידת הצורך לוקחים מטבע הנשלח למעבדה לייצור הכתר המלאכותי.
מבנה מיידי - מבנה מיידי מגיע כבר מוכן והוא מעובד בעזרת פרייזר. היתדות מוכנות להברגה או להדבקה בתוך תעלת השורש בהתאם למקדח בו נעשה שימוש. לאחר שהמבנה המיידי הודבק מכינים לו את הגדם ולאחר עיבוד סופי ובמידת הצורך, לוקחים מטבע הנשלח למעבדה לייצור הכתר המלאכותי.
מבנה יצוק לשיניים יתרונות וחסרונות
מבלי להתייחס לחומרים והרכבם, היתד והחלק החיצוני של מבנה יצוק מיוצרים באופן רגיל כחטיבה אחת. היתדות היצוקות מותאמות להיקפים של תעלת השורש שהוכנה על ידי הרופא כאשר משתמשים בשעווה או בשרף שמתקשה בקור כדי להשיג מטבע מהדגם של תעלת השורש. לאחר מכן יוצקים על המטבע את סגסוגת המתכת. יתדות יצוקות מתאימות היטב לתעלות השורש והן מיועדות לתעלות שורש לא שגרתיות או רחבות.
היתד והגדם היצוקים מקנים עמידות רבה יותר באחיזה בגלל הצורה הלא סימטרית שלהם ביחס לאלו המוכנים להרכבה מיידית. המגבלות של מבנים יצוקים תלויה ביכולתם להיאחז נמוך יותר וביכולת ההטבעה של הטריז. במידה ולא מתאפשר להגיע לאורך מתאים, אפשר להשתמש בעיצוב מקבילים או טריז כדי לחזק את הקיבוע שלו. להלן סיכום היתרונות והחסרונות של מבנה שיניים יצוק:
יתרונות - מיוצר בהתאמה מדוייקת לצורה של תעלת השורש. אפשר להתאימו לתעלות שורש גדולות ולתעלות שורש בצורות לא רגילות. אפשר גם להתאימו עם שימוש ביתדות מוכנות. המבנה הראה עמידות ויעילות לאורך זמן.
חסרונות - יקר, מצריך שני טיפולים, עם פחות יכולת אחיזה בתעלת השורש, בין הטיפולים צריך להתקין כתר זמני. עלולה להיווצר קורוזיה בגלל תהליך היציקה או בגלל שימוש של סגסוגות שונות, יש סיכון לאי התאמה ביציקה ולעיתים מסירים יותר מהמבנה הטבעי של השן על מנת להתקין מבנה לשיניים.