מבנה השיניים
מבנה השיניים של בן אנוש עשוי מסוגים שונים של שיניים, יש לקחת בחשבון את האפיונים הייחודיים האנטומיים של כל שן ושן ומעל לכול להתייחס לאורכן של תעלות השורש ולמספר השורשים של כל שן. תפקיד השיניים שמעוגנות בלסת העליונה והתחתונה דרך החניכיים הוא לעיסת מוצרי מזון. לפונקציית הלעיסה יש תפקיד חיוני וחשוב בעיכול הראשוני. כל שן, מתחלקת לחלק שנראה לעין ולחלק סמוי אשר נמצא בתוך העצם מתחת לרירית הפה. כאשר השן בריאה, החלק העליון שנראה לעין נקרא כתר השן.
החלק הארוך יותר של השן ושאינו נראה, עשוי מצוואר השן (נמצא מתחת לחניכיים) ושורש השן, כל המערכת הזו מתחברת עם הלסת (למנגנון הזה קוראים מסב השן). קיימות שיניים בעלות שורש אחד (חותכות) ושיניים רב שורשיות (טוחנות). באופן עקרוני, לכל שן יש מבנה של כתר ושורש אחד או יותר, במעבר בין כתר השן והשורש נמצא צוואר השן ובקצה שורש השן קיים פתח שדרכו עוברים כלי הדם, לימפות ועצבים לתוך פנים השן.
היכרות עם שמות השיניים
מספר השיניים בסך הכל בפה הוא 32 וכולל:
שיניים חותכות - 8 שיניים חותכות (עליונות ותחתונות) בצורת אזמל עם שורש אחד.
ניבים - 4 ניבים עם כתר בצורת משולש הפוך, אלכסוני ושורש אחד ארוך.
טוחנות קדמיות - 8 טוחנות קדמיות בעלות משטחי לעיסה שמשמשות לכתישת המזון הממוקמות לפני הטוחנות עם כתר בעל שני רכסים ושורש אחד.
שיניים טוחנות - 12 טוחנות שהן השיניים הכי גדולות במערכת הלעיסה עם כתר בעל ארבעה או חמשה רכסים כאשר הטוחנות העליונות הן עם שלושה שורשים והתחתונות עם שני שורשים.
מבנה השיניים
השיניים עשויות משלושה חומרים קשים שהם האמייל, הדנטין והצמנט, וחומר רך אחד המכונה מוך השן. כתר השן נראה לעין בחלל הפה והוא מכוסה באמייל שזה החומר הקשה ביותר בגוף האדם. האמייל עשוי מ- 96% ממרכיבים שאינם אורגניים שהאלמנטים העיקריים שלהם הם סידן, פוספט, פחמן, מגנזיום וסודיום וכמו כן מים ומרכיבים אורגניים. החלק הארי של השן עשוי מדנטין בעוד שהחלק של הכתר מכוסה כולו באמייל והחלק של השורש מכוסה בצמנט דנטלי.
הדנטין הוא החלק השני הקשה ביותר בגוף האדם והוא עשוי מ- 70% ממרכיבים שאינם אורגניים ומ- 20% ממרכיבים אורגניים ומים. הדנטין הוא השכבה השנייה בשן לאחר האמייל בכתר והצמנט בשורש שמגונן ישירות על מוך השן, את הדנטין יצרו אודונטובלסטים (תא במשטח החיצוני של מוך השן עם תפקיד ביולוגי לייצור דנטין) ותאי הפה שלו נמצאים בגבולות של מוך השן. הצמנט מכסה את פני שורש השן ודומה במבנהו לעצם, את הצמנט יוצרים צמנטובלסטים אשר עשויים מ- 65% חומרים אורגניים, בעיקר מסידן וזרחן.
אמייל השן
אמייל השן היא שכבה מינרלית טהורה ברמה גבוהה אשר מכסה בצורה חיצונית את כתר השן, האמייל כאמור הוא חומר מאוד חזק ותפקידו להגן על השן מפני השפעות מזיקות של הסביבה החיצונית, ומעל הכול מפני שחיקה. האמייל מורכב מ- 96% מינרלים, בעיקר מסידן ופוספט והשאר מחומרים אורגניים (פרוטאינים) ומים. פלואוריד (נמצא במים ובמשחת השיניים), מגן על אמייל השן ומונע עששת ע״י יצירת קריסטלים גדולים שמפחיתים את נפח הנקבוביות. הפלואוריד גם משפר את התהליך התקופתי של ייצור השכבה המינרלית (רה-מינרליזציה) ומשפיע בצורה חיובית על המטבוליזם של הפלאק הבקטריאלי.
דנטין
מתחת לאמייל נמצא הדנטין, הדנטין לא נמצא רק בתחום של כתר השן אלא גם באזור שורש השן ועוטף את מוך השן. הדנטין המשיק עם האמייל, שונה מזה הבא במגע עם מוך השן. הדנטין מכיל חלקית שלוחות של עצבים בעלי צפיפות משתנה שגדולה יותר בקרבת מוך השן, לעומתו הדנטין שנמצא בקרבת האמייל מכיל כמות גדולה יותר של נוזל שקוף. שלא כמו האמייל שעשוי ממינרל טהור, הדנטין נושא בחובו גם תהליכים של אימוץ דנטין מעורב עם הסתיידות של מוליכים ושינויי נוזלים (ברמה מוגבלת). תכונה זו קשורה ליחס הגבוה של המרכיבים האורגניים של הדנטין, שמהווים 20% ממשקלו. 70% ממשקלו הם מינרליים והשאר מים. הרכב זה גורם לדנטין שיהיה רך יותר מהאמייל.
הצמנט
באזור המעבר בין הכתר ושורש השן, יש רקמת חיבור מינרלית הנקראת צמנט דנטלי המכסה את שורש השן. הצמנט אינו מכיל עצבים או כלי דם ובאופן אנטומי הוא אינו חלק שממנו מורכבת השן אלא חלק ממסב השן. מסב השן עשוי מעצמות שנמצאות מסביב לשן, לרקמות החיבור ולרירית.
מוך השן
מוך השן שהוא חלק מהמבנה הפנימי של השן נושא תאים, כלי דם וסיבי עצבים. מבדילים בין מוך השן בכתר ומוך השן בתעלת שורש השן וזאת רק מבחינת מיקום ותו לא, היות ושני החלקים הם יחידה אורגנית אחת. השיניים הבריאות אשר מכילות מוך שן שאינו נגוע נקראות שיניים חיוניות, כלומר, יש להן תגובה לגירויים חיצוניים כמו למשל קור וחום. בשיניים שאינן בריאות, עלולה להיווצר דלקת לאורך המערכת הזאת עד לעצם קצה השורש (Pulpitis), במקרה זה אין יכולת להזין את השן ויהיה צורך בטיפול שורש כדי להצילה.
מספור וסימון השיניים בפה
השרטוט הבינלאומי של השיניים הוכנס לשימוש בשנת 1971, בשרטוט העבודה הבינלאומי של השיניים סופרים כל רבע של מערכת השיניים בצורה עוקבת כאשר הרבע הראשון העליון בצד ימין קיבל את הספרה 1, הרבע העליון השמאלי קיבל את הספרה 2, הרבע התחתון השמאלי את הספרה 3 והרבע התחתון הימני את הספרה 4. כדי להבדיל בין מערכת השיניים הקבועה משיני החלב, בשיני החלב הרבעים מקבלים את הספרות בין 5 עד 8. בנוסף, לפי רבעים אלו, השיניים מקבלות מספרים עוקבים החל מקו האמצע כאשר השיניים הקבועות מתחילות מ- 1 עד 8 ושיני החלב מ- 1 עד 5. שיטת מספור השיניים הבינלאומית כוללת שתי ספרות כאשר הספרה הראשונה מציינת את מספר הרבע של מערכת השיניים ולאחריה את מספר השן.
רבע עליון ימני - 11 - 12 - 13 - 14 - 15 16- 17 - 18
רבע עליון שמאלי - 21- 22- 23- 24- 25- 26 27- 28
רבע תחתון שמאלי - 31 - 32 - 33 - 34 - 35 - 36 - 37 - 38
רבע תחתון ימני - 41 - 42 - 43 - 44 - 45 - 46 - 47 - 48