שיני חלב
ברוב המקרים תינוקות נולדים ללא שיניים. שיני החלב מתחילות לבקוע החל מגיל 6 חודשים והן ממשיכות בצמיחה עד לגיל 3. מערכת שיניים זו תלווה את הילד עד לגיל 6 שהוא הזמן בו המערכת תהפוך למעורבת - דהיינו גם שיני חלב וגם שיניים קבועות בו זמנית. איחור בבקיעת השיניים החלביות יגרום בהכרח לאיחור בבקיעה של השיניים הקבועות. לשיני החלב עלולה להיות השפעה קריטית על בריאות השיניים בעתיד ועל מנשך נכון אצל מבוגר.
ההופעה של שיני החלב אינה אחידה אצל ילדים ולכן בקיעת השיניים אינה מתרחשת באותו הזמן אצל כולם, יחד עם זאת, אפשר לקבוע בממוצע את תקופת בקיעת השיניים השונות לפי לוח הזמנים הבא: השיניים החותכות האמצעיות בוקעות בגיל 6 עד ל- 9 חודשים, החותכות הצדדיות בגיל 8 חודשים ועד לשנה, הניבים בין 16 עד ל- 20 חודשים, הטוחנות הראשונות בין גיל שנה עד ל- 16 חודשים והטוחנות השניות בין 20 ל- 30 חודשים.
באופן רגיל, השן הראשונה שבוקעת מופיעה על הלסת התחתונה והיא החותכת המרכזית ולאחר מכן יופיעו כל שאר השיניים עד לגיל ממוצע של 30 חודשים. במקרים נדירים בהם התינוק נולד עם שיניים צריך לעוקרן אם הן חלשות או מתנדנדות בגלל הסיכון שהן יפלו ויבלעו על ידי התינוק ויגרמו חלילה לחנק. במקרים אחרים עוקרים אותן בגלל דלקות או בעיות חניכיים. חשוב לציין כי השיניים הנשירות הן קטנות, פחוסות ולבנות מאשר השיניים הקבועות.
תפקיד שיני החלב
לשיני החלב יש מספר תפקידים חשובים מלבד לעיסה. יש להן השלכות אסתטיות המשפיעות על הביטחון העצמי של הילד, וגם על הפונטיקה שלו, כלומר, התבטאות נכונה שעלולה להשתבש עם בקיעה לא טובה של שיני חלב. יש לקחת בחשבון גם עששת ילדים שעשויה להיות הגורם לכאבי שיניים, אם כי לרוב היא חולפת מבלי שמרגישים. כמו כן, תהליכי זיהום גדולים בשן חלב עלולים להשפיע על הניצנים של השן הקבועה.
חשוב לטפל גם בהרגלים נלוזים האופייניים לגיל הזה כגון מציצת אצבע בתדירות גבוהה במהלך תקופת ההנקה שהיא הגורם העיקרי לסגר פה לקוי שבעתיד יחייב טיפולים אורתודונטיים לא נחוצים שאותם ניתן למנוע כבר מגיל קטן. גם את השימוש במוצץ צריך לעקור מהשורש בעודו באיבו ומיד לאחר השנה הראשונה של חיי התינוק. חשוב להדגיש כי טבילת מוצץ בדבש, סוכר או חלב עמיד כדי להרגיע את התינוק הוא מנהג נלוז נוסף עם השלכות חמורות של עששת בגיל הזה ולכן יש להימנע מכך לאלתר.
האנטומיה של שיני החלב
שיני החלב הן שיניים שצומחות ונותרות למשך מספר שנים עד שהן נושרות ומותירות מקום לשיניים הקבועות והן מונות כעשרים שיניים: שמונה חותכות, ארבע ניבים ושמונה טוחנות. לשיני החלב יש אנטומיה ופיזיולוגיה שונה מאלו של השיניים הקבועות. הן קטנות יותר מאשר השיניים הקבועות, הכתרים נמוכים ועגולים, האמייל יותר עדין עם עבירות אור גדולה יותר והן משאירות רושם שהן חיוורות יותר. האמייל גם פחות מינרלי כלומר, פחות מבנה שן שמגן על תא המוך.
תא המוך של השן הוא בעל נפח גדול יותר ולכן מקרים של עששת אגרסיבית גורמת לכיבים בקלות גדולה יותר. שיני החלב מתחילות את התפתחותן עוד ברחם וכאשר התינוק עדיין עובר. תזונה טובה של האם במשך ההיריון חשובה להתפתחותן של שיני החלב. תזונת האם צריכה לכלול כמויות ראויות של סידן, זרחן, וויטמין C וויטמין D. במשך ההיריון אין לקחת תרופות כמו טטריציקלין שעלולות להזיק להתפתחות שיני העובר.
קיימים למעשה ארבעה שלבים עיקריים של התפתחות השיניים: השלב הראשון מתחיל אצל העובר בשישה השבועות של ההיריון ובשלב זה נוצר החומר הבסיסי ממנו עשויות השיניים. לאחר מכן נוצרת הרקמה הקשה מסביב לשיניים במשך החודש השלישי או הרביעי להיריון. לאחר שהתינוק נולד, מתרחש השלב הבא כאשר השן בוקעת מהחניכיים ולבסוף איבוד של שיני החלב.
החשיבות של שיני חלב
לשיני חלב יש חשיבות רבה בניגוד לדעה הרווחת של הורים רבים שאינם מיחסים להן את תשומת הלב הראויה מהסיבה שהן אמורות לנשור בגיל 6 עד 8. לפי דעת המומחים, שיני החלב חשובות גם כדי לאפשר לילד לאכול מוצרי מזון שונים (ולא לבלוע אותם) וגם כדי ללמוד כיצד להוציא קולות. למרות מקורות המידע הרבים, קיים חוסר ידע אצל אנשים רבים לחשיבותן של שיני החלב, משך תפקודן בחלל הפה ועד להחלפתן בשיניים הקבועות.
לעתים קרובות אפשר לשמוע את ההורים שמתייחסים לשיניים אלו כבלתי נחוצות בגלל ״שיבואו אחרות במקומן״ אולם עששת בשיניים ואבדן שיניים מוקדם הן אחת הסיבות העיקריות לסגר פה לקוי אצל ילדים בגיל צעיר. על ההורים ללמד את הילדים לאמץ הרגלים בריאים כבר מגיל צעיר. השמירה וההשגחה של השיניים צריכה להיות מיד עם בקיעת השן הראשונה ומומלץ כי ההורים ינקו גם את החניכיים של התינוק בעזרת מטלית עם מים.
סממנים של שיני החלב
שיני החלב צריכות להיות בריאות עד אשר הן יוחלפו בשיניים קבועות. מצד אחד, אמהות רבות מרגישות את הימים שמקדימים לבקיעת השיניים הראשונות כאשר לרך הנולד יש חניכיים מודלקות ומגורות יותר מהרגיל, מפרישות רוק בצורה מוגזמת וגם סימנים אחרים כגון הכנסת כל דבר לפה המביאה לשלשולים. בדרך כלל, התינוקות נרגעים כאשר האמהות מעסות את החניכיים עם אצבע נקיה או כאשר הם נוגסים בחפצים קרים.
מצד שני, ישנן הפרעות אחרות הקשורות לבקיעת השיניים שהוא תהליך המועבר בצורה גנטית היכן שמשפיעים גורמים ברמה מקומית. דאגה אחרת של האמהות לילדים בגיל בית הספר היא הופעתן של שיניים קבועות מאחורי שיני החלב שטרם נשרו. האפשרות המומלצת ביותר היא לחכות כיוון ששיני החלב נוטות לנשור מעצמן ולא רק בגלל הדחיפה של השיניים הקבועות והלשון. עקירת שיני חלב שאינן נוטות לנשור מומלצת רק במצב בו השן מתנדנדת ללא כל שינוי בטווח התנועה במשך מספר חודשים.
המלצות לגבי שיניים חלביות
מומלץ לבקר אצל הפדודונט (רופא שיניים לילדים) כאשר לתינוק מלאה שנה, בגיל הזה תוכלו לקבל הדרכה ראשונית וחשובה מהרופא וגם למנוע מבעוד מועד מצבים לא רצויים שעשויים להופיע בעתיד כגון בעיות סגר וכדומה.למרבה הצער, רוב ההורים אינם עוקבים אחר המלצה זו. בנוסף מומלץ שההורים ילמדו את ילדיהם את מלאכת צחצוח השיניים כבר מגיל מוקדם ולפחות פעמיים ביום, בבוקר לאחר ארוחת הבוקר ולפני השינה. יש לצחצח את השיניים יחד עם הילד כדי שילמד טוב יותר כיצד לעשות זאת.
יש להשתמש במברשת שיניים רכה לילדים ולמרוח מעט משחת שיניים (בגודל של אפונה) שכן שימוש ביותר מידי משחה עשוי להזיק לשיניים. צריך גם ללמד את הילד לירוק רק לאחר מלאכת הצחצוח. ע״פ המלצות המומחים, הדבר הטוב ביותר הוא לתת לילד לשתות מים בין הארוחות ולהגביל את המשקאות המסוכרים (קוקה קולה וכדומה).
מומלץ על אפריטיפים בריאים כמו פרוסות תפוח עץ, בננה, תפוז, קיווי או אגס, טבעות גזר וקוקטיילים על בסיס פירות אולם לשם כך יש להקצות זמן קבוע וקצוב, אכילה לאורך כל היום, עלולה לגרום לעששת בגלל שהשיניים יהיו חשופות כל הזמן למוצרי מזון ולנוזלים שמפתחים בקטריות שמזיקות לשיניים.