×

×

טיפולי שיניים בגז צחוק

גז צחוק או בשמו המקצועי גז נייטרוס הוא הגז הראשון בשימוש הרפואה מזה 175 שנה לפחות. זהו גז שנחשב לבטוח ביותר לשימוש רפואי בגלל שהוא אינו דליק ויש לו את התכונות כגון מסיסות נמוכה, אילחוש, משרה רוגע, אינו ״נאכל״ בתוך האורגניזם ומינימום השפעה סביבתית.

היישום העיקרי של גז צחוק או תחמוצת חנקן הוא בהרדמה כללית מאוזנת וסיוע לחומרי הרדמה אחרים שניתנים בשאיפה או לתוך הורידים. נייטרוס מפחית את הריכוז של האדים בריאות (Minimum Alveolar Concentration או MAC) של מרכיבים חזקים שנודפים, כמו המהירות המינימאלית של אינפוזיית חומרי הרדמה בין וורידית אשר מקטינים השפעות סביבתיות – מאבטחים משטח הרדמה כירורגי יציב.

על ידי הפחתה של מינון חומרי הרדמה נדיפים ובין וורידיים מוזילים גם את עלות ההרדמה. גז צחוק נמצא תמיד בשימוש במצב צבירה גז למרות שהוא מתוחזק במצב נוזלי בבקבוקים ללחץ גבוה או במיכלים כירורגיים. הוא מוצג במיכלי גליל ממתכת ומחובר לרשת חלוקה בבתי החולים ומגיע לכל מחלקה כירורגית ומקומות צריכה אחרים היכן שמשתמשים תמיד עם שילוב של חמצן רפואי.

שימו לב

הילד צריך לעבור טיפול לא נעים בשיניים ומעוניינים לסיים עם זה מהר? אפשר לעבור טיפולים בגז צחוק ולהפחית למינימום את חרדת הילד מהטיפול, התייעצו עם המומחים שלנו עכשיו, הם מתמחים בטיפולי שיניים בגז צחוק גם לילדים וגם למבוגרים.


ההיסטוריה של גז נייטרוס

גז נייטרוס זוהה לראשונה על ידי כימאי אנגלי אשר גר בארצות הברית בשם יוסף פריסטלי (1733–1804) אותו אחד אשר גילה גם את החמצן כמרכיב כימי. השימוש העיקרי של חומצת חנקן היה גז אשר נשאף בצורתו הטהורה במשך התערוכות אשר היו תדירות באנגליה הפרה-ויקטוריאנית.

בתחילת המאה התשע עשרה היו נפוצים המפגשים היכן שהמוזמנים היו יכולים לשאוף ולנשום חומצת חנקן כדי לבדוק את השפעתו על מערכת העצבים המרכזית. שנת 1844 הייתה הפעם הראשונה בו נוסה גז נייטרוס על פציינט. לאחר תצוגה של הקרקס המפורסם ברנום בעיר בוסטון, הבחין הרופא האמריקאי הורס וולס (1789-1869) באדם השואף גז צחוק ונתקף בצחוק פרוע ומתגלגל, נתקל בכיסא ופגע קשות ברגלו מבלי להראות תחושת כאב כלשהי.

לאחר שהבחין בהשפעה המשככת של חומצת החנקן החליט יום לאחר מכן לשלוף לקולגה שלו שן טוחנת אחורית תחת ההשפעה של הגז המשעשע. במשך הניתוח לא הובחן שום סוג של כאב ולא קרה שום סיבוך. החל מאותו יום, הורס וולס התעניין יותר ויותר בתכונות המרדימות והשלים מחקר מקיף בטכניקה זו בהצלחה יתרה כשהוא מדגים את תגליתו בצורה מדעית ובנוסף לכך הוא הפיץ אותה בקרב שאר רופאי השיניים.

אך היה רופא שיניים אחר בבוסטון בשם וויליאם מורטון ששנתיים לאחר מכן קצר את התהילה כאשר ביצע בפעם הראשונה ניתוח כירורגי ללא כאב עם גז צחוק לפני קבוצה גדולה של ידוענים ורופאים מפורסמים. בשנת 1860 גז הנייטרוס היה בשימוש מלא ברפואת השיניים, השימוש בו ברפואה הוכנס תחת חסותו של הרופא האמריקאי קווינסי קולטון (1814-1898). בצורה זו חומצת חנקן נטעה שורשים עמוקים יותר ברפואת השיניים והגיעה לאירופה באחד מהמסעות של קולטון. רק בחצי השני של המאה התשע עשרה התגלה כי ערבוב של גזים צריך להכיל לפחות 21% של חמצן (בנפח) כדי למנוע חוסר בחמצן גוף בגלל שכידוע, בתחילה הגז היה נשאף כשהוא טהור.

שימו לב

הילד צריך לעבור טיפול לא נעים בשיניים ומעוניינים לסיים עם זה מהר? אפשר לעבור טיפולים בגז צחוק ולהפחית למינימום את חרדת הילד מהטיפול, התייעצו עם המומחים שלנו עכשיו, הם מתמחים בטיפולי שיניים בגז צחוק גם לילדים וגם למבוגרים.


טיפולי גז צחוק בלידה

מְיַלְּדוּת - עד סוף המאה התשע עשרה ההשפעות המשככות של תחמוצת החנקן גדלו בשימושים שונים של היישומים הרפואיים, ובשנת 1881 הוא הוכנס כחומר משכך כאבים בלידה. בשנת 1911 נרשמה טכניקה להעלמת כאבים אשר בה המטופלות עצמן יכלו לשלוט בנתינה של תערובת חנקן וחמצן במשך הלידה או כאשר הן היו תחת ניתוחים קטנים. בשנת 1961 נרשם בפעם הראשונה השימוש הרפואי בתערובת של גזים המבוססת על 50% של חומצת חנקן ו- 50% של חמצן כמו חומר להסרת הכאב למשך זמן הלידה. ערבוב זה של גזים הוא מאוד יציב והופץ בעולם במהירות, עשר שנים לאחר מכן השימוש בערבוב הזה של 50:50 של חומצת חנקן וחמצן החל גם באמבולנסים.

טיפולי שיניים בגז צחוק  


טיפולים בגז צחוק כיום

כיום, חומצת חנקן משמש כסייען עיקרי בהרדמה כללית. הוא גם מהווה חלופה מיוצבת היטב למשככים ולסדציה במשך הלידה, בטיפול נמרץ וברפואת השיניים. שימוש נוסף ובעל עניין בחומצת חנקן התפתח בתחום האנדוסקופיה במיוחד של המעי הגס. ישנם מספר יתרונות כאשר משתמשים בגז נייטרוס לשיכוך כאבים וסדציה, זהו גז אשר פועל במהירות, קל לשליטה והוא נעלם במהירות כאשר מפסיקים את האספקה שלו. ההתאוששות המהירה למשל לאחר טיפול שיניים בגז צחוק הוא אחד היתרונות העיקריים שלו.

גז הנייטרוס או חומצת חנקן (N2O) מורכב עם חמצן נמצא מתאים במיוחד לטיפולי שיניים בגלל שהוא מפחית בצורה משמעותית את רמת החרדה הדנטלית. אין לו צבע וגם לא ריח והוא אינו גורם לגירוי. הגז בעיקרו גורם להרגשה נעימה שעוזרת למטופל להירגע. הוא סביל בצורה טובה והפיך, ואפשר ליישם אותו בריכוזים שונים והוא אף אינו גורם לתגובות אלרגיה, הגז המעורב נחשב למשכך בטוח בשימוש ברפואת השיניים, וכל מטופל אשר הורדם עם גז נייטרוס יש לו כל הזמן את היכולת לענות על שאלות בזמן ביצוע ההליך.


תופעות לוואי של גז צחוק

למרות שרוב האנשים לא חווים תופעות לוואי שליליות בגלל גז הנייטרוס, ישנו מספר זעום של אנשים שחווים תופעות אלו אשר עלולות להתרחש כאשר רמת החנקן גבוהה מידי בתערובת של הגז או בגלל שינוי פתאומי בכמות חומצת החנקן שהם שואפים. תופעות הלוואי השליליות עלולות להיות גם בחילות או הקאות, כאבי ראש ונדודי שינה, הזעת יתר או רעידות תכופות של הגוף. יתכנו כאבי ראש במידה והמטופל לא מקבל את החמצן לפחות חמש דקות לאחר הכיבוי של תחמוצת החנקן. החמצן עוזר להעלים כל שארית של גז בריאות ולמטופל הוא גורם לשוב למצב ערני.

למטופלים אשר ישנה הפרעה חריגה כלשהי לאחר שהם מקבלים את גז הנייטרוס חייבים לדווח על כך מיד לרופא. מומלץ כי המאכלים לפני הטיפול בגז צחוק, יהיו קלים כדי להפחית סיכונים של בחילות והקאות. מומלץ גם לא לאכול מאכלים כבדים לאחר שלוש שעות אחרי הטיפול. בנוסף, מחקרים אחדים הראו כי יכולות התנועה והזהירות עלולות להיפגע למשך 15 דקות לאחר השימוש בנייטרוס, אי לכך מומלץ למטופלים לשאול את הרופא כמה זמן עליהם לחכות לפני שעולים על ההגה מבלי להסתכן.

בכדי להגן על אנשי הצוות הרפואי המטפלים ועל האנשים אשר אינם מקבלים ישירות את תחמוצת החנקן, יש לצוות אשר מטפל בגז הנייטרוס מערכת הגנה מיוחדת אשר מפחיתה למינימום את כמות הגז אשר בורח מהמערכת והיא פועלת כמו אמצעי בקרה העוזר במניעה של חשיפה עקיפה של חומצת החנקן.