הפרעות במפרק הלעיסה TMD
הפרעות במפרק הלסת מערבות מצבים המשפיעים על המפרק, שרירי הלסת והעצבים בצד אחד או בשני צידי הלסת, על הפנים ובנוסף עלולות לגרום לכאבים באזור הראש והצוואר. הכאב וחוסר הנוחות עשויים להיות חמורים, הם יכולים להתאפיין בהתקפים או כאבים קבועים ועשויים להימשך שנים רבות. לפי האקדמיה הכללית לרפואת שיניים, סימפטומים של TMD (קיצור באנגלית של Temporomandibular joint disorders) עשויים להיות מלחיצים.
ישנם מגוון סימפטומים של TMD וחומרתם משפיעה על האופן בו אנשים סובלים מהם. הכאבים בלסת, חוסר הנוחות ו/או הפגיעה בפונקציה הקשורים לסימפטומים אלו לרוב מובילים את האנשים הסובלים מהם לחפש עזרה רפואית, שיכולה לאשר את האבחנה של הפרעה במפרק הלסת ולהתחיל בטיפול.
האיגודים הדנטליים בעולם מציינים כי מפרק הלסת הוא אחד המפרקים הכי מורכבים בגוף. תפקידו מערב פונקציה של מספר שרירים, רצועות ועצמות. המפרק עצמו מורכב מדיסק בין עלי למכתש, הדיסק מהווה בולם זעזועים המשכך את הכוחות המופעלים על המפרק ומאפשר ללסת לזוז ולתפקד נורמלית. כל מצב אחר המונע מהמרכיבים מלפעול כראוי עשוי לגרום להפרעה.
הגורמים להפרעות במפרק הלסת
לפי הערכות יותר מ- 350,000 ישראלים סובלים מ- TMD. נוסף על כך איגודי ה- TMJ בעולם מעריכים כי משהו כמו 65-85% מאוכלוסיית העולם תחווה סימפטום כלשהו במהלך החיים. זה משפיע פי 2 על נשים ביחס לגברים, ויותר שכיח בקרב אנשים בגילאי 20-40.
לפי האקדמיה לרפואת שיניים, על אף שטראומה ללסת או למפרק הלסת - כמו התנגשות או חבלה דנטלית לאזור הפנים, ראש או צוואר היא בעלת תפקיד ביצירת TMD, ברוב המקרים הסיבה אינה ידועה.
הגורם הכי נפוץ התורם ל- TMD הוא בעיות בסגר (מנשך) אשר משפיעות על המפרק עצמו. בעיות במבנה של שיניים בודדות, עשויות לגרום לתזוזה מהמקום של הלסת התחתונה אשר תוביל למיקום מחדש של המפרק במכתש העליון כדי שהשיניים ייסגרו. נוסף על כך, שחיקה שמתרחשת עם הגיל או בשל ברוקסיזם (הידוק או שחיקת שיניים) או פעילויות שאינן פונקציה נורמלית נקראות פאראפונקציה, עשויות לגרום למשטחים לא אחידים של השיניים וליצור הפרעות סגר ולגרום לסגירה לא תקינה של הפה.
סימפטומים של הפרעות במפרק הלסת
רעשים בלסת - חשוב לדעת שלא כל רעש בלסת בין אם מדובר קליקים בלסת או רעשים אחרים הם סימן ל- TMD בייחוד אם אין סימפטומים. דבר נוסף, זה לא בלתי נפוץ לחוות מעט אי נוחות במפרק הלסת או בשרירים בעת לעיסה מעת לעת. לדוגמא, הלסת עשויה להרגיש ״תפוסה״ לאחר לעיסה מרובה של מסטיק או טופי לפרק זמן ממושך. אם הכאב הוא חמור ונמשך למעלה ממספר שבועות, בקרו אצל רופא השיניים. פקטורים אנטומיים בתוך המפרק או בשרירים הסובבים אותו עשויים להשפיע על המנשך (סגר) ולגרום ל TMD (לדוגמא נוכחות של רקמה צלקתית). חלק מההפרעות עשויות להיגרם בשל ארטריטיס ויציאה מהמקום של הלסת, ואילו במקרים אחרים ההפרעות נובעות ממחלות מסוימות. לדוגמא זיהומים ברמה קלה ומחלות אוטואימוניות הן בין מגוון הגורמים להפרעות TMD שדווחו על ידי איגוד ה- TMJ בחו״ל. נוסף על כך ישנם אנשים אשר פגיעים יותר מבחינה גנטית ל- TMD. מצבים נפשיים או פעולות פיזיות שגורמים ללחץ או פאראפונקציה עשויים לגרום או להחמיר TMD, כיוון שרוב הכאב המקושר למצבים אלו נובע משימוש יתר בשרירי הלסת (כמו במצבים של הידוק או שחיקת שיניים).
כאבים במפרק הלסת - הסימפטום הכי נפוץ של בעיות במפרק הלסת הוא כאב בשרירי הלעיסה או המפרק, התפרצותו היא השלב הראשון לקראת אבחנה. כאב במפרק מתואר בדרך כלל ככאב עמום במפרק ובאזורים הסובבים אותו כמו האוזניים, צוואר וכתפיים. חלק מהאנשים אינם חווים כאבים אך חווים בעיות תפקוד וקשיים בלסת.
סימפטומים נוספים של TMD - גורמים נוספים כוללים: כאב בלסת שכיח יותר בבוקר או אחר הצהריים, קליקים או רעשים בעת פתיחה או סגירה של הפה, נפיחות בצידי הפנים, רגישות בשיניים בהיעדר בעיות דנטליות, כאבי אוזניים בהיעדר זיהום, קושי בפתיחה או סגירה של הפה ו/או בלעיסה, מאלאוקלוזיה (הפרעה סגרית) - סגירה לא תקינה של שיניים עליונות ותחתונות, נוקשות או הרגשה של “נעילת” הלסת בעת דיבור, פיהוק או אכילה, כאבים בלסת בעת לעיסה, נגיסה או פיהוק, שינויים עדכניים במנשך, התעוררויות עם כאבי ראש או חוויות כאבי ראש בשל לחצים תכופים.
כיצד מתבצע האבחון ומי מאבחן TMD?
מטופלים יפגשו רופאים רבים במהלך חיפושם אחר מזור והקלה, כולל רופאי משפחה, אא”ג, נוירולוגים, מומחים לכאב, כירופרקטים וכדומה. אולם רופא השיניים יכול לאבחן את מרבית ה- TMD. למעשה לפי איגוד ה- TMJ, רוב המטופלים מאובחנים ומטופלים ע”י כירורג פה ולסת.
אבחנת ההפרעה היא הכרחית לפני טיפול. אולם כיום אין מבחן אחד שמזהה את כל המצבים והפרעות ה- TMD. רוב המבחנים נועדו כדי לשלול סיבות וגורמים אחרים לסימפטומים. לדוגמא כאב בפנים יכול להיות סימפטום של זיהום בסינוסים, כאבי ראש מסוימים או עששת. האבחנה פעמים רבות מתחילה בבדיקה אצל רופא השיניים. הבדיקה הראשונית כוללת בדיקה של המפרק ורגישות של השרירים, קולות מהמפרק ותנועת הלסת.
נוסף על כך יש חלק בבדיקה שבו אתה מתאר את הסימפטומים שלך. כדי להבין את אופי הכאב שלך רופא השיניים יבצע “מבחן נשיכה”. אם שן אחת במיוחד או כל השיניים בלסת כואבות בעת “מבחן נשיכה”, הכאב שלכם ככל הנראה נובע מסגר לא תקין. לעיתים נדרשים צילומי רנטגן ולקיחת מידות של הלסת כדי לבחון את היחסים הבין לסתיים ואת מצב המפרק. מטבעים אלו של פיך יועמדו במכשיר הנקרא ארטיקולטור שמחקה את תנועות הלסת וסגירת הלסת. נוסף על כך ייתכן ורופא השיניים ישתמש באנליזה סגרית באמצעות מחשב, זה מאפשר לרופא למדוד את הכוחות על השיניים, ופרמטרים נוספים של הסגר.
רופא השיניים יקבע אם ישנה בעיה מבנית במפרק עצמו או שישנה הפרעה סגרית אשר משפיעה על המפרק וגורמת ל- TMD. ההיסטוריה הרפואית המלאה נבחנת, נוסף על כל ייתכן ויידרשו צילומים מיוחדים כמו CT או MRI או סונוגרפיה של מפרק הלסת.
פעולות שמעודדות בעיות במפרק הלסת
לחץ אקדמי וברוקסיזם - בני נוער וסטודנטים באוניברסיטאות ידועים כמי שיכולים למשוך לילה שלם של לימודים לפני מבחן גדול או להילחץ בגלל ציונים. לחץ עשוי להוביל לשחיקת שיניים (ברוקסיזם) וכן לגרום ל- TMD.
יציבה לקויה - אם אתם מקמרים את גבכם באופן תכוף או בעלי יציבה מרושלת ולא זקופה ייתכן והפגיעה היא לא רק בגב. ייתכן ואתם גם גורמים ללסת שלכם לא להיות בעמדה תקינה ולסימפטומים של TMD. יציבה לקויה גורמת למאמצים על הלסת. בייחוד אם הלסת התחתונה נעה קדימה דבר שגורם לעמדה וסגירה לא תקינה של הלסתות. אם המצב לא מטופל, כאב ודלקת עשויים להתפתח בשרירי ובמפרק הלסת בעת פתיחת וסגירת הפה.
פתיחה רחבה של הפה - פתיחת פה ענק עשויה לעלות לכם ביוקר. ביסים גדולים בלעיסה עשויים להוביל לכאבי שרירים ולהחמיר מצבים קיימים. בעיקר אנשים הסובלים מ- TMD צריכים להשתדל לחתוך את המזון לחתיכות קטנות כדי שיהיה להם קל יותר ללעוס ולהימנע מפתיחת פה רחבה מדי.
שימוש בסמים - השימוש באמפטמינים כגון קוקאין ידוע כמגביר פעילות פאראפונקציה כגון הידוק ושחיקת שיניים. זה עשוי להתווסף לבעיית ה- TMD או להגביר את הסיכון להתרחשות TMD.
קטגוריות של הפרעות במפרק הלסת
לפי איגוד ה- TMJ, אדם יכול לסבול מ- TMD אחת או יותר בו זמנית, בין היתר:
כאב מיופציאלי - המצב הכי נפוץ שמערב אי נוחות וכאב בשרירים השולטים בתנועות הלסת. שרירי לעיסה:
- טמפורליס - זהו שריר בצורה דמויית מניפה הממוקם בצידי הגולגולת. הוא מרים את הלסת התחתונה ומושך אותה אחורה. פעילות יתר של שריר זה אחראית על כאבי ראש אצל אנשים רבים.
- מאסטר - זהו שריר הלעיסה העיקרי שסוגר את הפה, הוא מפעיל כוח עצום בעת נשיכה וסגירת הלסת.
- מדיאל פטריגויד - שריר זה מרים את הלסת התחתונה וסוגר את הפה.
- לטרל פטריגויד - שריר זה מאפשר לפתוח את הפה ולהזיז את הלסת קדימה ומצד לצד.
הפרעה פנימית - מקושרת עם מצב שבו הדיסק במפרק זז ממקומו, לסת שיצאה ממקומה או פציעה של הקונדיל שזהו חלק של עצם הלסת התחתונה שמתנהג כמו ציר.
ארתריטיס - מערב מצבים דגנרטיבים ודלקתיים של המפרק.
דלקת ניוונית במפרק הלסת - מחלה המכונה אוסטאוארתריטיס שמתחילה כדלקת ברקמות הרכות של המפרק.
אנטומיית המפרק
במפרק ה- TMJ מתבצעות תנועות גלישה ורוטציה, סמוך לאוזניים בצידי הראש. המפרק כולל את העצם הטמפורלית בכל צד של הגולגולת ואת עצם הלסת התחתונה הנקראת מנדיבולה. ארבעה זוגות של שרירי לעיסה שונים בכל צד של הראש מחברים את הלסת התחתונה לגולגולת. שרירים אלו מאפשרים לעיסה, פתיחה וסגירה של הפה, הזזת הלסת קדימה, אחורה ולצדדים. כיוון שהאזור תורם ללעיסה, נשיכה ותזוזת הלסת, בעיות במפרק עשויות לגרום לכאבים במנוחה או בעת תנועות כגון דיבור, לעיסה ופיהוק לדוגמא.
השפעה על הסגר והאסתטיקה
גורמים מסוימים להפרעות במפרק עשויים להשפיע על הסגר וכתוצאה מכך להשפיע על שרידותם של שיחזורים אסתטיים לדוגמא. אם רופא השיניים שלכם מזהה בעיות כגון שחיקה, ניידות שיניים וכאבי שרירים או סימן לבעיה סגרית ייתכן ויהיה צורך לבצע איזון סגרי. סגר יציב הוא חיוני לבריאות הפה הכוללת, ולעמידות לטווח ארוך ופונקציונליות של שיחזורים קוסמטיים כגון ציפויי שיניים, שתלים דנטליים וכתרים. נוסף על כך, שמירה על סגר יציב מסייעת להבטיח שהשיניים העליונות והתחתונות ייסגרו בצורה הכי נוחה ללא כאבים ובלי כוחות לא הכרחיים שעשויים להוביל לכאבי ראש או שיחזורים שבורים.
איך מטפלים בהפרעות במפרק הלסת?
הפסקת הרגלים נלוזים - טיפול שמרני לבעיות במפרק מצריך עצירת הרגלים מזיקים כגון לעיסת מסטיקים או קליקים עם הלסת, ואם אכן זוהו הרגלים נלוזים שכאלה ההמלצה היא לצרוך מזון רך שמצריך פחות פעולות לעיסה.
תרופות להרפיית שרירים - משתמשים בתרופות נוגדות דלקת או תרופות שמרפות שרירים כדי לפזר בצורה מאוזנת את הלחצים על הלסת.
התקנת סד לילה - מתקינים סדים מסיליקון שיפזרו את הלחץ בלסת באופן מאוזן יותר.
זריקות בוטולינום טוקסין - מזריקים רעלן בוטולינום (בוטוקס) לתוך שרירי הלעיסה במטרה של למנוע ברוקסיזם, יש לחזור על הפעולה אחת למספר חודשים.
טיפול ארטרוסקופי - במצב שבו יש בעיות מכאניות או תקלה פנימית במפרק הלסת כגון הגבלת תנועה, תנועה לא נורמלית של הלסת, נעילת לסת וקושי בפתיחת הלסת מבצעים הליך ארתרוסקופי זעיר פולשני שאורך כחצי שעה עד שעה לרוב בהרדמה מלאה. במהלך הטיפול הארתרוסקופי מחדירים שני מחטים (מחט אחת בליווי אנדוסקופ שזה מצלמה ובאמצעות המחט השנייה מותח המנתח את הרצועות ומזיז את הדיסק הסחוסי, שגורם ברוב המקרים לתופעות המכאניות במפרק הלסת. תוצאות ההליך הן מיידיות ותרגישו את השיפור במפתח הפה ממש כבר בסיום ההליך.