×

×

ברוקסיזם | חריקת שיניים

בספרות ניתן למצוא הגדרות שונות המתייחסות לפעולה של לחיצה וחריקת השיניים (Bruxism) באופן שחוזר תדיר על עצמו, ובחלק מהן משתמשים בטעות במושגים מקבילים כמו ברוקסיזם מרכזי, ברוקסיזם אקסצנטרי, ברוקסיזם לילי, ברוקסיזם יומי, לחיצת שיניים, שחיקת שיניים, פרה-סומניה ועוד. כתוצאה מלחיצה ושחיקה, מתקבלים המושגים של ברוקסיזם מרכזי וברוקסיזם אקסצנטרי.

ההגדרה של ברוקסיזם היא ״דימוי של פעילות הפה בעירנות או בזמן השינה״ ועם תתי הגדרה משניים כמו ברוקסיזם ראשוני ומשני. ברוקסיזם ראשוני קשור לשחיקה יומית ולחריקה בשינה כאשר לא מוכרים בעיות או גורמים רפואיים. ברוקסיזם משני הוא הטרוגני אשר קשור לבעיות עצבים, אי סדרים בשינה או נטילת תרופות. כך שהפעולה של חריקת שיניים עלולה להיווצר מסיבה ידועה או מסיבה שאינה ידועה, בין אם היא נעשית ביום או במשך הלילה.

שימו לב

חורקים שיניים בלילה? הימנעו משתיית אלכוהול אשר מדרדר את התופעה לאחר השתייה. גשו לייעוץ פסיכולוגי על מנת להפחית חרדה ולחצים ובעיקר השתמשו במגן שיניים במשך הלילה, אשר יעזור למנוע נזקים נוספים לשיניים.


חריקת שיניים ושרירי הלעיסה

שרירי הלעיסה נחשבים לחזקים במיוחד והתפקוד שלהם קשור בפעילות כמו לעיסה, דיבור או בליעה. כמו כן, מתערבות גם פעילויות הנחשבות ללא תפקודיות שעשויות להתרחש במשך היום כמו הפעולה הנלוזה של מציצת אצבע, חריקת שיניים, נשיכת הלשון וכהנה וכהנה פעולות של הרגל ושאינן פעולות תפקודיות. פעולות אלו ניחנות בזה שהן נוטות להתבצע באופן לא רצוני ולא בהכרה. בפעולות הדימוי תפקודיות (תפקוד סרק) החשובה ביותר היא הברוקסיזם. זוהי תנועה לילית, הנערכת החל מאישון לילה, ללא הכרה, באופן חזק ומתגבר ובקצב מהיר ומשתנה של תופי שרירי הלעיסה.

חריקת שיניים נפוצה אצל ילדים מבלי שגילאים אלו נחשבים לפתולוגיים אלא לאופן טבעי של התפתחות מערכת השיניים וגירוי של התפתחות השריר והעצם של עצמות הפנים אשר נוטים להיעלם בעשור השני של החיים. מכל מקום, בגיל מבוגר, הרגל החריקה עלול ליצור מגוון רחב של בעיות בהתאם לתדירות ועוצמת הפעולה.

שימו לב

חורקים שיניים בלילה? הימנעו משתיית אלכוהול אשר מדרדר את התופעה לאחר השתייה. גשו לייעוץ פסיכולוגי על מנת להפחית חרדה ולחצים ובעיקר השתמשו במגן שיניים במשך הלילה, אשר יעזור למנוע נזקים נוספים לשיניים.


סיבות להופעת ברוקסיזם

למרות שהמומחים אינם מסכימים והם חלוקים בדעה, קיימים שני גורמי יסוד עיקריים שמוערכים כגורמים הראשיים והם לחץ נפשי ורגשי והפרעות בסגר הפה. ללחץ הנפשי יש תפקיד מאוד חשוב בברוקסיזם, באופן שהאדם עם ההרגל הזה בדרך כלל נושא רמות גבוהות של לחץ נפשיכאשר עוצמת חריקת שיניים תלויה ברמת הלחץ הנפשי בכל מצב נתון של זמן.

הגורם השני (הפרעות בסגר הפה) הפוזיציה של השיניים (שיניים עקומות) אשר גורמות לגריסה עצמית לקויה וגורמת לאורגניזם לשחוק את כל אותם ליקויים כדי להשיג שיפור טוב יותר של סגר הפה.שחיקת השיניים לא רק שאינה פותרת את הבעיה, היא מחמירה אותה ככל שהיא שוחקת יותר את השיניים, סגר הפה משתפר לרעה.

ברוקסיזם - חריקת שיניים  


אבחון ברוקסיזם

בגלל שהברוקסיזם (Bruxism) מתבצע ללא הכרה ובלילה, הדרך היחידה לאבחן אותו הוא בזמן השינה ובצורה ישירה על ידי תצפית עקבית אשר ממוקדת על ההרגל. אפשרות נוספת היא למדוד את פעולות השרירים החורקים במשך הלילה על ידי מיוגרפיה חשמלית (מכשיר המשמש למעקב אחר התכווצות השריר). בדרך כלל לא משתמשים במיוגרף כדי לאבחן ברוקסיזם בגלל שהוא יקר ואינו הכרחי. בגלל שהברוקסיזם משפיע באופן שונה על חלקים במערכת הלעיסה, מבצעים את האבחון בצורה עקיפה כאשר בודקים את השחיקה של השיניים ואת המתח של השרירים.


ברוקסיזם לילי

כאשר מתעוררים לעיתים תכופות עם כאבי ראש או לסת כאובה, יתכן כי בלילה חורקים שיניים. החריקה והלעיסה של השיניים כרוכה בתנועות של הלסת התחתונה אשר מוציאה קולות צורמים ובלתי נעימים, ומצד שני תיתכן גם לחיצה של השיניים אשר כוללת מגע ולחץ חזק קבוע ומתמשך על השיניים, אך ללא קול וללא תנועה של הלסת. הסיבות כפי שהוזכרו הם בעיקר בגלל לחץ נפשי, דיכאון, כעס מתמיד וסגר פה לקוי, צריכת משקאות חריפים גם תורמת לעוצמה של החריקה. בגלל שלא קיימת סטטיסטיקה, מעריכים שאחד מכל ארבע מבוגרים סובל ממנה.

חריקת שיניים כרונית עלולה להזיק לשיניים ולגרום לסיבוכים נוספים, כמו שיניים רגישות, שיניים שחוקות, שבורות, משוחררות, חורים ואיבוד שיניים. לעיתים השיניים הטוחנות מאבדות את גבשושיותיהן והצורה הטבעית שלהן והן נעשות שטוחות. כאשר השיניים הקדמיות נפגעות, הנזק נגרם על המשטחים העליונים. החיכוך והלחץ של השיניים מפרקים את אמייל השן, ובלי האמייל, הבקטריות חודרות בקלות לחלק הרך של השן וגורמות לריקבון. האנשים אשר סובלים מברוקסיזם לאורך זמן עלולים לחוות כאב בלסת, עייפות בשרירי הפנים, כאבי ראש או צוואר, כאב באוזניים ואובדן שמיעה. ברוקסיזם עלול לגרום נזק גם למפרקי הלסת ויש הסוברים כי חריקת שיניים היא אחד הגורמים העיקריים לליקויים במפרק הלסת.


האם ברוקסיזם גורם לנזק?

ברוקסיזם פוקד כמעט כל אחד באופן אקראי מבלי שימשוך תשומת לב מיוחדת. אך אצל אנשים עם חריקת שיניים קבועה, הנזק עלול להיות רב למערכת הלעיסה, לשיניים, לחניכיים, לשרירים ולמפרקים של הלסתות, בגלל שהכוחות אשר מופעלים במשך הברוקסיזם הם עצומים ביחס ללעיסה במצב רגיל (פי 4 ויותר). ברמה של השיניים נוצרת שחיקה אופיינית שבגינה נוצרת הנצחה של הברוקסיזם. ברמה של החניכיים – הנזק שנגרם הוא שהן נחלשות באופן כזה שהן מתחילות להיות דלקתיות וגורמות לתזוזה של שיניים. ההשפעה המזיקה ביותר היא ברמה של השרירים והמפרקים של הלסת המתבטאת בכאבי ראש, כאבי אוזניים, כאבי צוואר, כאבים בפתיחת הפה ובמשך הזמן כאבים בזמן לעיסת המזון או אפילו בזמן הדיבור.


טיפול בחריקת שיניים

בגלל שהגורם העיקרי להופעת ברוקסים הן בעיות רגשיות, הטיפול יהיה מבוסס על הורדת רמת הלחץ הנפשי למינימום. מכל מקום, ברוקסיזם שהוא פעולה בלתי רצונית ותת הכרתית יהיה קשה למניעה מוחלטת. אי לכך, הטיפול יהיה להפחית את ההשפעה ההרסנית על ידי השגה של מנשך יציב ושימוש במגני שיניים . בכדי להשיג מנשך יציב, חשוב שלא יהיו חסרות שיניים, ושהללו יתאימו בדיוק אחת אל מול השניה ולכן נחוץ להרכיב שיניים או כתרים במקום שהשיניים נפלו. רופא שיניים יעריך אם ישנה אפשרות לשפר את הצורה של ההשתלבות של השיניים כדי ליצור מנשך הולם.

במידה וקיימת כבר שחיקה גדולה יש לתקנה בהקדם. כאשר אין אפשרות לשפר את המנשך או כאשר רוצים למנוע נסיגה, מומלצת הרכבה של מגן שיניים. מגן שיניים הוא עוגייה מפלסטיק שנעשית כדי לכסות את השיניים באחת משתי קשתות השיניים כאשר פעולתה היא למנוע את ההפרעות של סגר הפה והשחיקה הדנטאלית. מגני השיניים מורכבים בדרך כלל בשעות הלילה ובזמן השינה וחוץ ממניעת השחיקה של השיניים הם פותרים גם סימפטומים אחרים אשר נובעים מהברוקסיזם כמו, כאבי ראש, אוזניים, צוואר וכד’. במקרים חמורים, אפשר להשתמש בתרופות אשר משנות את השלבים של השינה למניעת ברוקסיזם.


איך לעצור ברוקסיזם?

כאשר מודעים לכך שלוחצים ומכרסמים את השיניים במשך היום, יש לפתוח מעט את הפה ולשים את קצה הלשון בין השיניים, הדבר יגרום לשרירי הלסת להרגע. אין ללעוס עפרונות, גומי לעיסה או כל דבר אחר שאינו אוכל. לעיסה שלא לצורך שומרת את שרירי הלסת כל הזמן במצב דרוך ולחיץ ובכך היא מגבירה את החשש כי תהיה לכך המשכיות גם בלילה תוך כדי שינה. יש להימנע מצריכה של מאכלים ושתייה הכוללים קפאין, הללו מגדילים את הלחץ השרירי.

צריך גם להימנע משתיית אלכוהול אשר מדרדר את התופעה לאחר השתייה. לפני השינה לשים קומפרסים של מים חמים על הלחיים ועל תנוכי האוזניים, לחזור על כך מספר פעמים כדי להרגיע את שרירי הלסת.  יש להתייעץ עם פסיכולוג אשר יוכלו ללעזור בהפחתת החרדות והלחץ. גם טכניקות הרגעה והורדת הלחץ אחרות יכולות לעזור בהן: אמבטיות חמות, עיסוי, ספורט, מדיטציה, שינוי בסגנון חיים ויוגה. חשוב להשתמש במגן שיניים במשך הלילה, אשר יעזור במניעה של נזק נוסף לשיניים. ניתן להשיג מגן שיניים אצל רופא השיניים אשר יכין אותו. המגן הוא זול יחסית, אך התועלת שבו רבה.