לחצו כאן להשוואת מחירים
banner

משך ההליך- כחצי שעה למפגש
מספר טיפולים- שני מפגשים
רגישות- קלה במיוחד
תוצאות- כ - 15 שנים

מתאים לשיקום שיניים שבורות והרוסות, להחזרת האסתטיקה לפה ולשיקום פונקציית הלעיסה.

איך בוחרים חרסינה דנטלית

משך ההליך- כחצי שעה למפגש
מספר טיפולים- שני מפגשים
רגישות- קלה במיוחד
תוצאות- כ - 15 שנים

מתאים לשיקום שיניים שבורות והרוסות, להחזרת האסתטיקה לפה ולשיקום פונקציית הלעיסה.

כיום יש סיווגים שונים של חרסינות דנטליות, סיווגים אלו מסייעים לרופא השיניים והמעבדה לתקשר על בסיס שפה משותפת, ולרופא לבחור את החרסינה המתאימה למקרה הספציפי. כדי להתאים את החרסינה לנסיבות הספציפיות ולהשיג תוצאה טובה נדרשת הבנה מעמיקה של התוויות בעד ונגד של כל חומר ועוד. בחירה לא מתאימה עשויה לגרור סיבוכים כגון שברים, סדקים, תוצאה לא אסתטית ועוד.

במאמר הבא נסקור סיווגים של חרסינה דנטלית בהתאם למבנה, חרסינות זכוכיתיות, חרסינות על מילוי גבישי, חרסינה פלדספטית, חרסינות רב-גבישיות ועוד. בנוסף נסביר את השיטות באמצעותן מייצרים חרסינות וגם נגלה כיצד עשוי להיגרם שבר בחרסינה. ידע נרחב בתחום יכול לתרום לבחירה נכונה של חומר השיחזור בהתאם לתכונות החומר, יתרונותיו וחסרונותיו, ובאילו מקרים מומלץ לבחור באילו חומרים. כאשר בוחרים את החומר הכי מתאים למקרה, ההצלחה היא לטווח ארוך ורמת התפקוד ואסתטיקה עולה.

שימו לב

איכות הכתר תלויה בחומר ממנו הכתר מיוצר. על איכות כמובן גובים מחיר שיכול להקפיץ את עלות הכתר בעד פי חמש ולכך יש השפעה משמעותית על המחיר הסופי אותו תאלצו לשלם. ולכן, כאשר אתם משווים בין הצעות מחיר שונות יש לתת דגש על מרכיבי הכתר שיכולים לשנות את הצעת המחיר מקצה לקצה.


סיווג חרסינה לפי מבנה

חרסינות דנטליות מורכבות משתי פאזות: זכוכיתית וקריסטלינית (גבישית). ניתן לסווג חרסינות על בסיס המבנה שלהם, סיווג אחד של גיוארדנו ומקלרן מסווג חרסינות לארבע קבוצות: חרסינות זכוכיתיות, חרסינות על בסיס זכוכית עם פילרים- בד”כ גבישיים, חרסינות קריסטליניות עם פילרים-זכוכיתיים, וחרסינות שהם רב-גבישיות (פוליקריסטליניות).

חרסינות זכוכיתיות - חרסינות זכוכיתיות מכילות בעיקר סיליקה (צורן דו חמצני). חוזקן והתכונות המכאניות של חרסינות אלו הוא הנמוך ביותר בהשוואה לשאר הסוגים, אך הם בעלות האסתטיקה הגבוהה ביותר. חרסינות אלו משמשות בעיקר בציפויי חרסינה- ונירים, ובכתרי חרסינה מאוחים למתכת. כיוון שחרסינות אלו מכילות פאזה זכוכיתית הן ניתנות לצריבה באמצעות חומצה וניתן להדביקן באמצעות דבקים רזיניים כדי לחזקן. בנוסף, חרסינות אלו הן בעלות יכולת מיסוך הנמוכה ביותר בהשוואה לשאר.

חרסינות זכוכיתיות עם פילרים קריסטליניים (גבישיים) - לחרסינות אלו יש פאזה זכוכיתית וגם פאזה גבישית, כמות הפאזה הגבישית משתנה בין החרסינות השונות בקבוצה זו. באופן כללי חרסינות בקבוצה זו בעלות חוזק מתיחה גבוה יותר בהשוואה לחרסינות זכוכיתיות. בדומה לחרסינות זכוכיתיות, הודות לפאזה הזכוכיתית, חרסינות אלו ניתנות לצריבה והדבקה באמצעות דבק רזיני שמשפר את חוזקן. את קבוצת חרסינה זו ניתן לחלק לתתי קבוצות:

  1. חרסינה פלדספטית המכילה כמות נמוכה עד בינונית של לאוציט (10-25%)- השילוב של לאוציט בפאזה הזכוכיתית מחזק את החרסינה כנגד סדקים ומשנה את מקדם ההתפשטות התרמית של החרסינה. כיום חרסינות אלו מכילות קריסטלים של לאוציט בגודל 10-20 מיקרון, כך שהם פחות שוחקים, והחומר בעל גמישות גבוהה. חרסינות אלו משמשות בעיקר כציפוי חרסינה בכתרי חרסינה מאוחה למתכת (PFM).

  2. חרסינה זכוכיתית המכילה כמות גבוהה של לאוציט (כ50%)- בקבוצה זו, גבישי הלאוציט עוברים טיפול משני בחום, אשר משפר את תכונותיהם כגון עמידות לשבר, חום ושחיקה.

חרסינה זכוכיתית - נקראת גם חרסינה ליתיום דיסיליקט. בקבוצה זו יש מטריצה זכוכיתית מליתיום דיסיליקט וקריסטלים של ליתיום דיסיליקט בין המטריצה. חרסינות אלו הן בעלות חוזק מתיחה גבוה של 360-400 MPa חוזק הגבוה פי 3 לעומת הקבוצה מעל. חרסינות אלו הן טרנסלוצנטיות במידה גבוהה, ולכן ניתן להשתמש בהן גם כציפויי חרסינה ולהשיג תוצאות אסתטיות מצוינות. ניתן להוסיף גם קריסטלים של פלואורואפטיט, אשר יכולים להגביר את התכונות האופטיות של החומר, ולהשפיע על ההתפשטות התרמית.

חרסינות קריסטליניות עם פילרים זכוכיתיים - חרסינות אלו מכילות פאזה גבישית מחוררת עם פילרים של זכוכית בחורים. חרסינות אלו הן בעלות מטריצה מאלומינה בדרך כלל עם פילרים כמו מגנזיה או זירקוניה. כאשר משתמשים בחרסינות אלו נדרשת הסרה מרובה של חומר שן כדי ליצור מקום עבור הבסיס וציפוי החרסינה מעל כדי להגיע לתוצאה אסתטית מספקת.

חרסינות רב-גבישיות (פוליקריסטליניות) - חרסינות רב גבישיות מורכבות מפאזה גבישית ללא פאזה זכוכיתית. הגבישים יכולים להיות של זירקוניה או אלומינה. מכיוון שלחרסינות אלו אין פאזה זכוכיתית הן אינן ניתן לצריבה, הן אופאקיות (אטומות) ולא מתאימות למקרים עם צרכים אסתטיים גבוהים, אך הן בעלות החוזק הגבוה ביותר למתיחה מעל 1000 MPa. התכונות המכאניות הגבוהות של חרסינות אלו הופכות אותן למתאימות עבור שיקומים של מספר יחידות באזורים אחוריים אשר נושאים בעומס, אך הם אינם מתאימים לאזורים קדמיים כיוון שהם אופאקים (אטומים).

זירקוניה היא בעלת שלוש פאזות שונות, המשתנות כתלות בטמפרטורה. הפאזה המונוליטית היא מטמפ’ החדר ועד 1170 צלזיוס, הפאזה הטטרהגונלית היא מ 1170-2370 צלזיוס, והפאזה הקובית היא מ- 2370-2716 צלזיוס. הפאזה הטטרגונלית היא הפאזה הכי חזקה, הוספת יטריום לזירקוניה מייצבת אותה בפאזה הטטרגונלית ומאפשרת לה להתרחש בטמפרטורה החדר. בשנים האחרונות פותחו גם זירוקניות יותר טרנסלוצנטיות (אסתטי יותר), כדי ליצור את הזירקוניות היותר טרנסלוצנטיות משנים את גודל הגביש או מעלים את כמות היטריום כדי לייצב את הפאזה הקובית בטמפרטורת החדר, פאזה זו חלשה יותר.

שימו לב

איכות הכתר תלויה בחומר ממנו הכתר מיוצר. על איכות כמובן גובים מחיר שיכול להקפיץ את עלות הכתר בעד פי חמש ולכך יש השפעה משמעותית על המחיר הסופי אותו תאלצו לשלם. ולכן, כאשר אתם משווים בין הצעות מחיר שונות יש לתת דגש על מרכיבי הכתר שיכולים לשנות את הצעת המחיר מקצה לקצה.


סיווג לפי שיטת הייצור

ישנן מגוון שיטות לייצור חרסינות:

נוזל ואבקה (שיטת דחיסת אבקה) - השיטה המסורתית של יצירת חרסינה על ידי הוספת משחת חרסינה בצורה ידנית ושריפה בתנור. במהלך התהליך הזה החרסינה נדחסת בשל איחוי של האבקה וזה מלווה באובדן של כ- 25% מנפח החומר. בשיטת יציקת החרסינה, משחה של אבקת חרסינה מונחת מעל שכבה חסינת אש, לאחר מכן בתנור מתקבל מבנה של מטריצה פורוטית של חרסינה. לבסוף חלקיקי זכוכית מוחדרים אל המטריצה ונשלחים שוב לשריפה בתנור.

שיטת לחיצה - בשיחזורים המבוצעים בלחיצה, מוכן מודל שעווה, את המודל משקיעים בחומר יציקה, ולאחר מכן משתמשים בשיטת השעווה הנעלמת ליצירת השיחזור. מטילי חרסינה מובאים לטמפרטורות גבוהות, עד שהחרסינה מתרככת ואז מוחדרים תחת לחץ ליציקה.

שיטות דיגיטליות CAD/CAM - שיטה זו כוללת יצירת שיחזורים באמצעות תהליך הסרת חומר, לדוגמא תהליך כרסום, או באמצעות תהליך הוספת חומר. לאחר עיצוב ותכנון היצירה, יצירת השיחזור בתהליך הכרסום מלווה בגריעת חומר מבלוק חרסינה ואילו יצרה בהוספה כוללת תהליך של זרם אלקטרוני כדי להכווין את חלקיקי האבקה למקומם.

 

 


חומר מונוליטי או בשכבות

ישנם מגוון חומרים שיכולים לשמש ליצירת שיחזור מונוליטי בין היתר חרסינה פלדספטית, חרסינה מחוזקת ע”י לאוציט, ליתיום דיסיליקט (emax) או זירקוניה. אך ישנם גם שיחזורים דו-שכבתיים בדומה לכתר חרסינה מאוחה למתכת (PFM) ניתן ליצור גם שיחזורי קרמיים שבהם הבסיס מחומר חזק יותר והציפוי חרסינה מחומר אסתטי יותר, אך חלש יותר, לדוגמא חרסינה מאוחה לזירקוניה (PFZ).


גורמים אשר עשויים לגרום לשבר של חרסינה

כדי לקבל תוצאה עמידה למשך זמן והצלחה צריך להבין בכל שלבי הטיפול, החל מאבחון ובחירת תוכנית טיפול מתאימה וכלה בהדבקה ותחזוקה. במקרים של שיחזורי כל-חרסינה, אחד מהשלבים החשובים הוא התאמת החומר לנסיבות הספציפיות, עיצוב ותכנון מתאים.

פיטרסון ושותפיו הראו בסקירה סיסטמית שאחוזי השרידות של כתרי כל-חרסינה היא סביב 95%. מחקרים אחרים הראו כי מרבית הסיבוכים בכתרי כל-חרסינה כוללים שבר של החרסינה או שבר של השלד (שכבת הבסיס) בכתר דו-שכבתי. כדי להימנע מסיבוכים אלו יש להבין מהם הגורמים העשויים לגרום לשבר של החומר. ישנם מגוון גורמים אשר עשויים לתרום לשבר של חרסינה ברפואת שיניים, נסווג גורמים אלו למספר קבוצות.

גורמים הקשורים לתכונות החומר - על אף שזירקוניה היא בעלת חוזק לכפיפה הגבוה ביותר, לא תמיד ניתן להשתמש בה כחומר מונוליטי, בייחוד אם מדובר באזור קדמי- כיוון שאינה אסתטית כי היא אטומה – אופאקית. חוזק הכפיפה נותן לרופא ולמעבדה מושג לגבי חוזק החרסינה. גורם חשוב נוסף הוא מקדם ההתפשטות התרמית, נדרשת התאמה בין מקדמי ההתפשטות של שני חומרים אשר משמשים לשיקום בשתי שכבות, אחרת עשויים להתרחש שברים.

גורמים הקשורים לעיצוב היצירה - מחקרים ממליצים על הדברים הבאים הקשורים לשלדים של שיחזורי כל-חרסינה:

נדרש עיצוב אנטומי של השלד בעובי של לפחות 0.3-0.5 מ”מ. החרסינה המצפה צריכה להיות בעלת עובי אחיד הנע בין 0.5-0.7 מ”מ. מימדים של הקונקטורים בשיחזורים של מספר יחידות עשויים כל-חרסינה צריכים להיות בעלי שטח פנים של לפחות 3-4 מ”מ בריבוע על 3-4 מ”מ בריבוע. הכנת השן צריכה להיות בצורה אנטומית ללא פינות חדות ועם הסרה אוקלוזלית מספקת, כדי שהטכנאי יוכל ליצור שיחזור עם נפח מספק ואחיד.

גורמים הקשורים לייצור - כל השיטות לייצור חרסינה הן רגישות, יש לעקוב אחר הנחיות היצרן בכל שלב כדי לצמצם את הטעויות והפגמים לדוגמא פורוטיות (נקבוביות).

גורמים מגוונים - גורמים נוספים אשר משפיעים על פוטנציאל לשבר של שיחזורי כל-חרסינה כוללים: איזון סגר, התאמה פנימית ופארא-פונקציה. איזון סגרי נכון וטיפול מותאם באמצעות סד לברוקסיסטים ומניעת פאראפונקציה יכולים להאריך את שרידות השיחזורים. מחקרים הראו שיש לקבל התאמה פנימית של פחות מ- 70 מיקרון כדי להגביר את העמידות כנגד שברים. בנוסף במטופלים ברוקסיסטים אשר מהדקים או שוחקים את שיניהם מומלץ על ביצוע שיחזורים מונוליטים.