רפלנטציה | השתלת שן מחדש
המושג רפלנטציה (Replantaion) או ראימפלנטציה פירושו, החדרה מחדש של השן לשקע המיוחד שלה לאחר שנעקרה כתוצאה מטראומה או מאֶטְיוֹלוֹגְיָה אחרת. סוג אחר של רפלנטציה (IR) הוא עקירת השן במטרה לבצע טיפול שורש חיצוני, קיורטז’ של קצה השורש והחזרת השן לשקע שנוצר. לפי הסטטיסטיקה של מרכז הבריאות הלאומי האמריקאי, 5 מיליון שיניים ניתקות ממקומן כל שנה בארה״ב, רוב השיניים אשר הושתלו מחדש היו כתוצאה של נפילה או סוגים שונים של תאונות אחרות. רוב התאונות הגורמות לנפילת שן מקורן בפעולות ספורטיביות.
השימוש המסורתי במגני פה שהוא מתקן פלסטיק המגן על השיניים העליונות מונע כ- 200,000 פגיעות בפה כל שנה במשחקי הכדורגל האמריקאי בלבד. ההמלצה היא שימוש במגני פה בכל סוג של ספורט הכולל מהירות, מגע או נפילה אפשרית. סוג אחר של טראומה הוא תאונות דרכים, קטטות וכדומה. ברוב המקרים מושתלים מחדש השיניים הקבועות ולא שיני החלב שלהן השורשים אינם ארוכים מספיק להצלחת התהליך. היוצא מן הכלל בשיני החלב הם הניבים אשר להם שורשים ארוכים יותר עם סיכוי רב יותר להצלחה. מכל מקום הסיבה שבגינה משתילים מחדש שן חלב היא בגלל שקיים סיכון לשן הקבועה שטרם צמחה.
רפלנטציה לאחר טראומה
השן תהיה מושתלת מחדש כאשר הרופא ירדים את המקום ויחזיר את השן שנעקרה למקומה הטבעי במכתשית, ויקבע אותה עלי ידי ירכה שעשויה מתיל ושרף קומפוזיט. יהיו רופאים אשר יסירו את העצב מתעלת השורש של השן וימלאו אותה עם חומרים מפלסטיק לפני ההשתלה מחדש בתוך הפה. הירכה תחזיק את השן במקומה למשך שבועיים עד שישה שבועות ולאחר מכן היא תוסר לאחר שהשן נבחנה כיציבה. כאשר השן מתנתקת, חשוב לעטוף ולכסות אותה ולשמור אותה בתנאים נאותים ולסור מיידית למרפאת השיניים. השן צריכה להיות מטופלת בזהירות, כאשר מרימים אותה, נוגעים רק בכתר ולא בשורש, יש לשטוף את השן לשמור על לחות אך לא לנקות או לצחצח.
שימוש בחצצי שיניים, סבון, מי שטיפת פה, או כימיקלים אחרים עלול להסיר את הפיברובלסטים הצמודים על שורש השן. הפיברובלסטים הם תאים של רקמות חיבור אשר משמשים כדבק בין השן והעצם שמתחתיה. השן אשר נעקרה ממקומה יכולה להישמר בחלב או בערכת שימור שהיא גביע לשמירה אשר מכיל חומר לשמירה על הפיברובלסט שמסביב לשן. יש ללכת עם השן לרופא תוך 30 דקות לאחר התאונה מכיוון שהפיברובלסט מתחיל לאבד חיוניות לאחר זמן זה. טיפול מהיר משפר את הסיכוי להצלחת ההשתלה.
ישנם מקרים בהם משתמשים בפיברובלסט מלאכותי כתחליף לרקמות תאי החיבור. במידה והשן היא שן חלב, יש לשטוף אותה ולהשאירה במצב לח גם כן. על הרופא להתייעץ תחילה ולבדוק אם קיים צורך להשתיל מחדש את השן כאשר הוא בוחן את החניכיים ואת השן הבוקעת. הרופא יערוך צילום רנטגן לקבוע מתי תבקע השן הקבועה, לפעמים מניחים מן שרוול מלאכותי במקום נפילת השן עד להופעת השן הקבועה. פגיעה בחניכיים מזיקה להשתלת השן, הרופא לשם כך ירשום תרופות אנטיביוטיקה כדי להפחית סיכון של דלקת. תפרים יהיו נחוצים במידה והחניכיים נקרעו ויעשה צילום רנטגן כדי לראות אם ישנה פגיעה בעצם הלסת או בשן סמוכה.
מהי רפלנטציה יזומה?
הרפלנטציה היזומה (בינלאומית) הוא גם תהליך בו עוקרים את השן כדי לבצע עבודות טיפול שורש מחוץ לפה, קיורטז’ (גרידה) של פגיעה בקצה השורש כאשר היא מופיעה והשתלתה מחדש לתוך המכתשית שנוצרה. תהליך זה הוא תחליף לעקירה של שן אך יש לשקול זאת כמוצא אחרון בגלל שהשורש עלול להישבר בזמן העקירה.
שיעור ההצלחה של רפלנטציה מסוג זה הוא נמוך יותר מטיפול שורש או ניתוח קצה השורש, והסיבות לכך נעוצות בקשיים שעלולים להתרחש תוך כדי עקירת השן, אפשרות לשבר בזמן העקירה וסיכון של איבוד עצם חיצונית הם חלק מהמוגבלויות של התהליך. הסיבה הכי נפוצה לכשל בהשתלת שן היא דלקת חיצונית של רקמת השן או תחליף של רקמת השן ולעיוות (Ankylosis) הנגרם על ידי נזק של קושרות החניכיים. ישנם מקרים בהם טיפולי שיניים או ניתוח קצה השורש אינם אפשריים או אינם מעשיים, במצבים אלו אפשר לשקול רפלנטציה כמוצא אחרון לשמירה על השן.
מעט היסטוריה
רפלנטציה היא שיטה המתועדת כבר יותר מאלף שנים. בשנת 1982 תיאר גרוסמן את התהליך כעקירה יזומה של השן והחזרתה למקומה כמעט מיידית לאחר אטימת קצה השורש, והוסיף כי הפעולה היזומה של עקירת השן, בחינתה והתיקון להחזרת השן למקומה הוא טיפול שנעשה בשלב אחד אשר ישמור על השן הטבעית אסתטית במידה והתהליך מוצלח. במאה האחד עשרה האיסלמיסט האנדלוסי אבוקסיס תיאר לראשונה השתלה מחדש של שן ושימוש בקושרות (חוטי זהב) כדי לשמש ירכה לשן שהושתלה מחדש.
פייר פאושרד בשנת 1712 דיווח על רפלנטציה 15 דקות אחר עקירה של שן. בשנת 1768 תומס ברדמור תיעד השתלה מחדש של שן קבועה ושל שן חלב. בשנת 1783 וופנדייל הנציח השתלה מחדש של שן חולה. בשנת 1778, ג’ון הנטר האמין כי הרתחה של שן שנעקרה לפני השתלתה מחדש יכולה לעזור כדי לסלק את המחלה. בשנת 1890 הרופא ג’.
שף ייחס לקושרות החניכיים תפקיד בצֶפִי (פְּרוֹגְנוֹזָה), של שן מושתלת. בשנת 1955 ה. המר תיאר את החשיבות בלהשאיר ללא פגע את קושרות החניכיים (PDL) בהשתלות מחדש. הוא האמין כי קושרות חניכיים בריאות חיוניות לחיבור החדש ולחיזוק של השן המושתלת. הוא הצהיר על מוטת תוחלת חיים של 10 שנים שיכולה להיות צפויה כאשר ההשתלה הושלמה על ידי טכניקה שהתבצעה ללא רבב.
בשנת 1961 לו ו- וורהוג אשר התנסו בהשתלות שיניים לכלבים ולקופים, ניסו השתלה מיידית כדי לשמור על חיוניות קושרות החניכיים, וכל השיניים הראו תיקון של רקמת העצם עם צֶמֶנְטום (הדבקה) ותוצאות אלו אושרו בשנת 1965 על ידי דיב. אדוארד בשנת 1966 ושרמן בשנת 1968 הראו כי קושרות חניכיים רגילות יכולות להתייצב לאחר רפלנטציה.
רפלנטציה יזומה (בינלאומית)
השתלה של שן שיצאה ממקומה ידועה היטב כטיפול מקובל לאחר פציעת שיניים טראומטית. שמירה על חיוניות התאים של קושרות החניכיים מאפשרת את החיבור החדש של השן לשקע המכתשית. אחוז ההצלחה של התהליך כפי שמתועד בספרות הרפואית נע בין 70% עד ל- 91%. הגורם העיקרי אשר מגביל את ההצלחה של הטיפול מסוג זה הוא הזמן שבה השן נמצאת מחוץ לפה, הרס קושרות החניכיים ושילוב בקטריאלי.
למרות שהרפלנטציה היזומה לטיפול בשן אינה ידועה לרוב האנשים, הרי שהסרה והשתלה מחדש של שן היא דרך טיפול יעילה עבור שן אשר לא ניתנת לטיפול בשיטות המסורתיות של ניתוח אנדודונטי. זוהי אסטרטגיה שיכולה להיות יעילה במיוחד לטוחנות השניות התחתונות בהם הקרבה לעצב הלסת והעובי של עצם הפה גורם לניתוח שיניים להיות קשה.
השתלת שן מחדש מאפשרת לרופא השיניים לשלוט על גורמים שונים אשר מגבילים את הצלחת הרפלנטציה שלאחר טראומה, בגלל שעקירה שאינה טראומטית, מינימום של זמן שהייה מחוץ לפה, וטכניקות ללא אילוח (ללא זיהום) מאפשרות לרופא לבצע תהליכי קצה שורש שבאופן אחר אינם ניתנים להיעשות. למרות שתהליך זה אינו נפוץ, רפלנטציה יזומה היא אפשרות טיפול אשר צריכה להישקל במקרים מיוחדים, היא יכולה להציע למטופל הזדמנות אחרונה לשמור על שן טבעית במקום שניתוח רגיל אינו אפשרות ברת ביצוע.
כיצד מבוצע הטיפול הלכה למעשה?
הטיפול מוגדר כעקירה יזומה של שן כדי לבצע טיפול שורש מחוץ לפה, הטיפול יכול לכלול איטום של קצה השורש או תיקון של ליקויים בכתר של השן או בשורש שלה. התהליך מתבצע במרפאת השיניים יחד עם מומחה פה ולסת אשר שולף את השן. התיקון והאיטום של השן נעשית על ידי רופא השיניים. השן תהיה מחוץ לפה למשך זמן של 5 עד 15 דקות וכאשר התהליך החיצון יושלם, השן תוחדר מחדש לתוך השקע שנוצר לאחר שעקרו אותה.
במידה והיה קיים מלפני כן אבסס (כיב), רופא השיניים יסיר את הרקמה הנגועה לפני שיחזיר את השן, והשיניים בסוג זה של רפלנטציה יזומה, רק לעיתים רחוקות יידרשו לירכת תמיכה לשמירת היציבות. לאחר השלמת התהליך, חייבים להפעיל ולשמור לחץ קבוע על השן למשך כל שעות היום כדי למנוע מהשן לנוע בתוך המכתש. כל תרופה שבמרשם צריכה להילקח לפי ההוראות.
יש לבצע שטיפת פה ייחודית לתנאים אלו למשך שבוע עד שבועיים. הכאב שלאחר התהליך הוא בדרך כלל סביל ברוב המקרים, אך במקרים נדירים הוא עלול להיות גם חמור. הוא בכמעט כל המקרים ניתן לבקרה בצורה טובה על ידי תרופות לשיכוך כאבים.
תקופה זו של אי נוחות מסתיימת לרוב לאחר יומיים שלושה, אך במקרים נדירים היא עלולה להתארך עד לשבוע שבועיים. השיניים יבדקו תקופתית למשך השנים הבאות כדי לבדוק את הצלחת הניתוח, שלושת השנים הראשונות הן החשובות ובמידה ואין סימנים של שחיקה ברקמת שורש העצם במשך הזמן הזה, לשן תהיה צפי מצוין לאריכות ימים.