שיקום שיניים והשתלות
השתלת שתלים דנטליים המהוות תחליף לשיניים חסרות הפכה שכיחה בשנים האחרונות והיא נתפסת כיום כאלטרנטיבה טיפולית מוצלחת ויעילה במיוחד. למרות זאת ישנם גורמי סיכון שעלולים לפגוע בהצלחת ההליך ואף להביא לכישלון השתלים והשיקום. ישנו עניין הולך וגובר בנוגע להגדרת גורמי הסיכון אולם קיימים מעט מאוד מחקרים “משמעותיים” שבוצעו לאורך שנים רבות הסוקרים את המידע באשר ליחס שבין גורמי הסיכון לבין הצלחת ההשתלה ושרידות השתלים.
התפיסה המוטעית של מרבית ציבור המטופלים (ש”מחוזקת” לעיתים תכופות מאינטרסים מסחריים של רופאי שיניים), לפיה “שתלים דנטליים מחזיקים מעמד לתמיד”, מובילה בהרבה מקרים לעקירת שיניים (שאינן בהכרח אבודות) לא נחוצה!
בפרסומים רבים באמצעי התקשורת (עיתונות, אינטרנט וכדומה) מבטיחים שעורי הצלחה ששואפים למאה אחוז! אולם למרבה הצער כאשר ההליך מצריך שימוש בשתלים, חשוב שתדעו כי לא לעולם חוסן, השתלים אינם מתפקדים לנצח, הם אינם עמידים בפני זיהומים ומחלות (למרות ששתלים עוברים עיקור), נדרשת תחזוקה אחת למספר חודשים וכמו בכל ניתוח, גם בשיקום שיניים והשתלות יש סיכונים וסיבוכים ולמרות הכל אין דבר נפלא יותר משתל (בהנחה ולא ניתן להציל את השן).
עקירת שיניים כן או לא?
עקירת שיניים רקובות וחולות היא אינה תהליך טבעי. זוהי החלטה שנמצאת בידיו של רופא השיניים ולכן כל רופא (נטול שיקולים מסחריים) צריך לעשות ככל שניתן לפני שהוא מחליט לעקור שיניים רקובות ושנראות על פניו אבודות. מחקרים שפורסמו הראו כי ניתן לשמר שיניים רקובות ע”י טיפול מתאים ותוכנית תחזוקה קפדנית לאורך שנים רבות וההחלטה לשמר שיניים רקובות לכאורה ולהצליח בכך תלויה מאוד באופן ובאופי הטיפול של רופא השיניים ובאיכות הטיפול שבחר עבור המתרפא. לשמירה על המשנן הטבעי יש חשיבות קריטית לבריאות הפה, ולכן, לפני שהרופא שלך נחפז לעקור שן רקובה שתוחלף בשתל, חשוב לברר היטב האם טיפולים מודרניים שמצריכים לרוב מכשור חדשני יוכלו להציל את השן מפני עקירה.
השתלות שיניים בשלב אחד לעומת שני שלבים
ישנה אפשרות להתקין שתלים דנטליים בשלב אחד כאשר הם בולטים דרך החניכיים בסיום ההליך, או בשני שלבים כשהם חבויים מתחת לחניכיים במשך כל תקופת ההחלמה בין השתל הדנטלי לבין העצם שמסביב לשתל. השתלות שיניים בשני שלבים יקטינו את העומס על פני השתלים הדנטליים אולם הטכניקה מצריכה ביצוע התערבות כירורגית נוספת לחיבור המבנים, פעולה שמרחיקה את עבודת שיקום השיניים לעוד מספר חודשים בשל הצורך בריפוי הרקמות הרכות לאחר חיבור המבנים.
ועכשיו לאחר שאנחנו יודעים מה המשמעות של כל שיטה, נשאלת השאלה איזה שיטה עדיפה? ע”פ מחקרים שנערכו נראה שאין הבדל של ממש בין שתי השיטות הן מבחינת אסתטיקה והן מבחינת כשלון השיקום ו/או השתלים ובכלל ולכן עדיף אם כן לעבור השתלות שיניים בשלב אחד שכן ניתן לקצר באופן משמעותי את פרק הזמן עד לתחילת השיקום. למרות האמור לעיל, ישנן מצבים מיוחדים בהם היציבות הראשונית של השתלים אינה טובה, או שצריך להשתמש בממברנה שמצריכה כיסוי מוחלט ברקמה רכה. במצבים שתוארו לעיל שיטת שני השלבים עדיפה.
הגישות השונות לגבי תזמון החדרת השתלים לאחר עקירה
ישנן שלוש גישות שונות להתקנת שתל דנטלי לאחר עקירת שן, הראשונה מבוצעת מיד עם העקירה והיא מכונה ״העמסה מיידית״, לגישה השנייה קוראים “התקנת שתל מושהה” - כארבעה עד עשרה שבועות לאחר העקירה מחדירים את השתל. הגישה השלישית שמכונה גם “השתלת שיניים מאוחרת” מבוצעת לאחר יותר מעשרה שבועות ממועד עקירת השן.
החדרת השתל מיד לאחר עקירת השן היא הגישה הטיפולית הנפוצה בישראל ואף הגישה המקובלת בעולם. עקירת שן גורמת לשינוי מורפולוגי ולספיגת הרכס האלוואולרי, אולם ידוע היום שהחדרת שתל מיד עם העקירה אינה מונעת את השינויים לעיל. בנוסף, השתלת שיניים מיידית, מקצרת את משך הטיפול וע”פ דיווחים של מספר רופאי שיניים מובילים הסתבר כי השתלת שיניים מיידית עלולה להפחית את השימוש בהשתלת עצם בהשוואה לשתלים מושהים או מאוחרים, ועל כן לאפשר קבלת תוצאות אסתטיות טובות יותר למטופל.
סיבוכים וסיכונים בשיקום שיניים והשתלות
למרות שההליך הכירורגי להתקנת שתל דנטלי הוא בטוח באופן יחסי, במקרים בהם כן נוצרים סיבוכים, עלולים להופיע תרחישים מרחיקי לכת כגון נזק עצבי (ברוב המקרים חולף עם הזמן, מופיע בכ- 15 אחוז מהמקרים ומתרחש בגלל החדרת השתל באזור האחורי של הרכס האלוואולרי). סיבוכים נוספים עלולים להתרחש עקב השתלת עצם בלסת (אוגמנטציה) ובטווח הרחוק גם כתוצאה ממחלות שמתפתחות מסביב לשתל. כל מי שעובר שיקום שיניים צריך להיות מודע כי עליו לדאוג להיגיינת פה מתאימה המצריכה תחזוקה קבועה ומעקב פריודנטלי מאחר ואלה הם האלמנטים המרכזיים שיבטיחו את שרידות השתלים הדנטליים לאורך עשרות שנים.
איך לבחור במשתיל שיניים מתאים?
הבחירה במשתיל שיניים היא הרת גורל ויש לה השפעה קריטית על הצלחת ההליך! לפניכם מספר עצות שימושיות שיעזרו לכם לצלוח את ההליך היטב ובקלות. הדבר הראשון הוא לברר מהי הכשרתו של הרופא (מומחה פה ולסת, פריודונט או רופא כללי שעבר הכשרה בסיסית) וכמה ניסיון יש לו, רופא מנוסה ומוכשר הוא כל ההבדל בין הצלחה לכישלון, דאגו לבחור נכון.
חשוב גם לברר באיזה שתלי שיניים הרופא משתמש (עדיף שתל שמכיל מתכת אצילה ואחוז גבוה ככל שניתן של זהב, כן זהב!), לאיכות השתלים יש גם קשר ישיר למספר הפעמים שתלקו בדלקת חניכיים מסביב לשתל. שימו לב שלפני שאתם מקבלים אבחנה שאתם מופנים לצילום סיטי, באמצעות הצילום ניתן לקבוע האם צריך לעבור אוגמנטציה וניתן לתכנן היטב את מהלך הניתוח (כולל שימוש בשתלים מתאימים והחדרתם בזוויות ובמיקומים בהתאם לצילום).
שימו לב שהרופא פורס לפניכם את כל הסיכונים והסיבוכים בהליך, מרופא שמסתיר מידע ולא חושף בפניכם הכל צריך להתרחק כמו מאש, שימו לב גם לסטריליות של המקום, כל מכשיר חייב לעבור עיקור באמצעות מכשיר מיוחד שנקרא אוטוקלאב לפני שהוא נכנס אליכם לפה וצריך להשתמש באביזרים חד פעמיים שנזרקים בתום השימוש לפח (כפפות, סינרים וכדומה).