צפיפות שיניים
צפיפות שיניים היא אחד מבין ליקויי הסגר (Malocclusion) המצריכים ברוב המקרים התערבות רפואית. מי שאמון על הטיפול בצפיפות שיניים הוא האורטודנט (מומחה ביישור שיניים ולסתות) למרות שגם רופאים כלליים עד כמה שזה נשמע אבסורד, יכולים ע”פ החוק היבש בישראל לטפל במקרים שכאלה ובכלל לבצע כל טיפול שיניים באשר הוא כולל אפילו טיפולים מורכבים כגון השתלות שיניים, הזזת עצם, טיפול בחולים בסיכון (חולי לב וחולים סכרתיים למשל) ועוד. משמעות הצפיפות הלכה למעשה היא כאשר מתקיימת חפיפה בין לפחות שתי שיניים סמוכות, דהיינו כאשר שן אחת עולה על השן הסמוכה.
מי סובל מצפיפות בשיניים?
אנשים הסובלים מליקוי סגר המוגדר כ”סוג 2” (Class II division) שמשמעותו היא שקשת השיניים העליונה קדמית לתחתונה אולם השיניים הקדמיות אינן בולטות שכן הן נמצאות בהטיה לינגואלית. אנשים אלו יסבלו לרוב מצפיפות שיניים קדמיות כאשר השיניים החותכות הצדדיות יעלו (יחפפו) על השיניים החותכות המרכזיות.
כאשר למטופל יש קשת שיניים שקטנה באופן יחסי לגודלן של השיניים או להיפך, כאשר השיניים גדולות יחסית לקשת, השיניים יצטופפו. אנשים שיש להם לסת קטנה עלולים אף הם לחוות צפיפות בשיניים. השיניים מצטופפות גם בגלל שהן לפעמים בוקעות מסובבות וגם כשהן בוקעות מחוץ לקשת השיניים.
עד כמה הצפיפות בשיניים משמעותית?
רמת הצפיפות בשיניים עשויה להיות משמעותית כתלות בליקוי הסגר ממנו אתם סובלים והיא אף עשויה להיות בינונית וגם קלה. מומלץ להתייעץ עם מומחה ליישור שיניים בהקדם ובגיל צעיר ככל שניתן שכן הפעולות שאותן ניתן יהיה לבצע בילדים יהיו הרבה פחות אגרסיביות מאשר בגיל מבוגר יותר.
מדוע חשוב לטפל בצפיפות שיניים?
שיניים צפופות הן בראש ובראשונה בעיה רפואית אולם הן גם מהוות מטרד אסתטי שכן מבחינים היטב בתופעה ובעיקר כאשר היא פוגעת בשיניים קדמיות. שיניים צפופות מפריעות לסגירה נאותה של הלסת ומכאן שהפעלת כוחות לא תקינה גורמת לשחיקת שיניים (ברוקסיזם). שיניים צפופות קשה לנקות ומצטבר פלאק ואבנית שמעמידה בסכנה את השיניים ואף פוגעת בחניכיים ולכן מומלץ להקדים תרופה למכה ולטפל בזמן.
איך מטפלים בשיניים צפופות?
באופן עקרוני צריך לעבור טיפול שיניים (אורתודונטי ו/או אחר) שאותו יש לתכנן כמובן מבעוד מועד וזאת בהתאם למיקום הצפיפות בפה, באיזה לסת הצפיפות מופיעה (עליונה, תחתונה או בשתיהן), בגיל המטופל ובעוד מספר פרמטרים. כדי ״לשחרר״ את הצפיפות יש לעקור במקרים מסוימים שיניים קבועות ולהסיט שיניים (הזזת שיניים באמצעות סמכים / קוביות / קשתיות) כך שבסופו של ההליך תתקבל קשת שיניים ישרה וללא רווחים.
על מנת שהאורטודנט יוכל לפזר היטב את הצפיפות בשיניים הוא זקוק למקום, את המקום מייצרים כאמור או באמצעות עקירות, או על ידי שיוף שיניים - סטריפינג (הפחתה מצומצמת במבנה השן ובאזורים הצדדיים שלה, בשיוף שיניים מפחיתים במשורה באזורים מסוימים חומר מהשיניים תוך כדי שמירה על בריאות השיניים שכן ידוע כי שיוף שיניים משמעותי או השחזה עמוקה עלולה לפגוע בבריאות השן ולחשוף אותה לזיהום), או על ידי הרחבת קשת השיניים ודחיפתן קדימה או אחורה בהתאם למקרה עם או בלי אביזרים (רסן שיניים למשל).
כל הטיפולים שתוארו לעיל מבוצעים בנפרד או במשולב עם טיפולים אחרים ו/או נוספים (יישור שיניים לינגואלי למשל או באמצעות יישור שיניים שקוף בשיטות מתקדמות כדוגמאת איירוק המעולה) עד להשגת התוצאה הרצויה קרי קשת שיניים ישרה.
שיטות הטיפול בצפיפות
עקירות - כאשר הצפיפות משמעותית או כשהשיניים ממש בולטות ונוטות באלכסון עוקרים שיניים (לא רק שיני חלב אלא גם שיניים קבועות). לרוב עוקרים את המלתעות ואת החותכת התחתונה אולם גם ניתן לעקור כל שן באופן כללי אם הפעולה נחוצה. לאחר עקירת השן (או השיניים) מתבצע היישור עצמו במגוון שיטות.
שיוף שיניים ובאנגלית (Recontouring, Interproximal reduction) או סטריפינג - באמצעות שיוף שיניים שמבוצע על ידי אורטודנט, מפזרים את הצפיפות תוך כדי הפחתה לא משמעותית (לעיתים פחות ממילימטר בודד) של חומר השן. שיוף שיניים מבוצע לרוב כשהמקום אותו צריך לפנות הוא קטן. פעולת השיוף (שיוף שיניים מקובל לבצע בעיקר במבוגרים) היא עדינה, לא מכאיבה וכמובן אם היא נעשית בידיים מיומנות היא אף אינה פוגמת בשן ומסכנת אותה בריאותית.
הרחבת קשת - פרוקלינציה (Proclination) היא למעשה פעולה שגורמת להטיית השיניים (עליונות או תחתונות) קדימה. משתמשים בהרחבת קשת כאשר השיניים צפופות ומוטות פנימה. חשוב שלא להסיט את השיניים מעבר למעטפת העצם שלהן וחשוב גם לתכנן את ההליך כך שהכוחות שפועלים על השיניים לא יגרמו לשיניים לחזור למצבן החולני. הרחבת קשת מצריכה עבודת צוות של פריודונט ואורטודנט.
הזזת השיניים לאחור (דיסטליזציה) – מזיזים את כל השיניים אחורה בתהליך ארוך ומייגע. תזוזת כל השיניים מצריכה עיגון משמעותי שמונע תזוזה של השיניים האחוריות קדימה בה בעת שהשיניים הקדמיות זזות אחורה. את העיגון משיגים לרוב באמצעות רסן לשיניים או על ידי שתלים אורתודונטים או באמצעות אביזר שנשען על החיך בשם פנדולום.