לחצו כאן להשוואת מחירים
×

×
banner

משך ההליך- מספר דקות לשן
מספר טיפולים- בדרך כלל שניים
רגישות- כמה שעות
תוצאות- לפרקי זמן בינוניים

כל מי שסובל מספיגה דנטלית צריך לטפל בה בהקדם שכן היא עלולה לגרום לאובדן שיניים!

השוו מחיר לטיפולי שיניים

אנחנו עובדים רק עם רופאי שיניים מקצועיים! הייעוץ הנו בחינם וללא כל התחייבות.

כדי שנוכל להעביר לך את ההצעות
נעביר לך רק הצעות רלוונטיות מאזורך
ייעוץ חינם, אפשרויות מימון ייחודיות והסדרים עם רוב חברות הביטוח!

ספיגה דנטלית

משך ההליך- מספר דקות לשן
מספר טיפולים- בדרך כלל שניים
רגישות- כמה שעות
תוצאות- לפרקי זמן בינוניים

כל מי שסובל מספיגה דנטלית צריך לטפל בה בהקדם שכן היא עלולה לגרום לאובדן שיניים!

ספיגה מתארת תהליך שבו חלק מהגוף סופג חלק אחר. ספיגה דנטלית יכולה להיות פיזיולוגית (מתרחשת כאשר השיניים הקבועות סופגות את שיני החלב וכך שיני החלב נושרות והשיניים הקבועות בוקעות) או ספיגה פתולוגית. במאמר זה נתמקד בעיקר בסוגי ספיגה פתולוגית.

ספיגה דנטלית פתולוגית יכולה להתרחש בשל פגיעה ברקמות המגנות מפני ספיגה (רקמות הפרה-צמנטום ופרה-דנטין) אשר מפריעות לתאים הסופגים - אוסטאוקלסטים, בשילוב עם גירוי כגון זיהום, לחץ או חבלה. ספיגה יכולה להתרחש באזורים שונים של השן בין היתר:

מוך השן - החלק הפנימי ביותר של השן המכיל כלי דם ועצבים.

צמנטום - השכבה החיצונית ביותר המכסה את שורש השן.

דנטין - השכבה שנמצאת פנימית לאמייל בכותרת השן או לצמנטום בשורש השן

ספיגת שורש - לרוב אזור חוד השורש.

בקצרה על הטיפול

הטיפול בספיגה דנטלית מתבצע לרוב ע״י טיפול שורש. כאשר הספיגה נגרמת בשל לחץ שמופעל (טראומה, יישור שיניים, שיני בינה כלואות ועוד) יש לנטרל את מקור הלחץ ולמנוע את הספיגה.

בקצרה על הטיפול

הטיפול בספיגה דנטלית מתבצע לרוב ע״י טיפול שורש. כאשר הספיגה נגרמת בשל לחץ שמופעל (טראומה, יישור שיניים, שיני בינה כלואות ועוד) יש לנטרל את מקור הלחץ ולמנוע את הספיגה.


סוגי ספיגות דנטליות וטיפולים

ספיגה דנטלית פנימית - ספיגה זו אינה שכיחה והיא מתרחשת במקרים בהם חלק ממוך השן ויטאלי (חי) ואילו חלק ממוך השן נמקי (המוך בחלק הכותרתי). ספיגה זו היא נדירה כיוון שהיא יכולה להתרחש בזמן מסוים על ציר הזמן שבו מוך השן עובר תהליך של נמק שטרם הושלם. מה שגורם לספיגה במקרה זה הוא אובדן מקומי של השכבה המגנה של פרה-דנטין בשילוב עם חיידקים מתוך תעלת השורש. כאשר מבצעים צילום רנטגן משתי זוויות, הספיגה תראה בשני המקרים בתוך גבולות התעלה (ללא תזוזה ביחס לתעלה) - ומתאר התעלה באזור יראה לא ברור. הטיפול במקרה זה הוא טיפול שורש. במרבית המקרים ספיגה זו תתרחש בשן שעברה חבלה בשילוב עם זיהום.

ספיגה דנטלית חיצונית - ספיגה חיצונית היא ספיגה סביב השורש או בקצה השורש באזור סב החוד, זוהי ספיגה בעקבות מוך מזוהם. ספיגה חיצונית נבלמת בדרך כלל באמצעות שכבת הפרה-צמנטום המגנה, כאשר שכבת הפרה צמנטום חסרה באופן מקומי בשל מגוון סיבות שם תתחיל הספיגה. חיידקים המגיעים דרך טובולי בדנטין מרקמת המוך הורסים באזור מסוים את הפרה-צמנטום ושם תתרחש ספיגה. כמו כן יישור שיניים או חבלה יכולים גם כן לגרום לפגיעה בשכבת הפרה-צמנטום, באזור זה רעלים שהחיידקים מפרישים ממוך השן יכולים להגיע אל מחוץ לשן להתחיל תהליך של ספיגה. כאשר יש חיידקים בתעלות השורש (בעקבות עששת) חיידקים אלו מפרישים חומרים (ציטוקינים ועוד) המגרים אוסטאוקלסטים (תאים סופגי עצם ורקמות נוספות) תחילה מתרחשת ספיגת עצם ולאחר מכן גם ספיגת קצה השורש (ספיגת צמנטום ודנטין). אם נסלק את החיידקים ואת הזיהום במוך באמצעות טיפול שורש נעצור את הספיגה כיוון שכאשר מסלקים את החיידקים אין יותר הפרשה המשפעלת אוסטאוקלסטים. לאחר טיפול השורש יתחיל תהליך של ריפוי.

ספיגה דנטלית  

ספיגה צווארית - ספיגה דנטלית צווארית בעלת שמות רבים נוספים כולל ספיגה פריודונטלית. במקרה זה ישנה פגיעה בשכבת הפרה-צמנטום אך מקור החיידקים הוא מהפריודנטיום (בניגוד לספיגה חיצונית שבה מקור החיידקים היה מוך השן). כדי שתתרחש ספיגה צווארית צריכה להיות חדירה של חיידקים מחלל הפה דרך כיס חניכיים ויציאה שלהם מתחת לצימדה האפיתליאלית בשילוב עם פגיעה מקומית ואובדן של שכבת הפרה-צמנטום. חיידקים אלו גורמים לספיגה של הדנטין הנמצא פנימית לצמנטום, הספיגה אינה מגיעה למוך השן אלא נעצרת כאשר היא מגיעה לפרה-דנטין ואז הספיגה הצווארית מתפשטת הצידה (הספיגה נעצרת בפרה-דנטין-כאמור זו שכבה מגנה). כל האזור מחוץ למוך יהיה ספוג עד כדי עקירת השן על אף היות המוך ויטאלי. הסיבה לפגיעה בפרה-צמנטום יכולה להיות מולדת, פגיעה בעקבות חבלה, לעיתים בעקבות הלבנה לא ויטאלית ולעיתים המקור לספיגה אינו ידוע (אידיופתי). מבצעים צילומי רנטגן משתי זוויות שונות, במקרה זה הספיגה נראית כאזור כהה יותר (רדיולוצנטי) זזה יחד עם התעלה וניתן לראות ולעקוב אחר מתאר התעלה. הטיפול בשלבים ראשוניים יהיה סתימת אזור הספיגה. בשלבים מתקדמים הפרוגנוזה היא גרועה כאשר ישנה ספיגה נרחבת עשויה להידרש עקירה.

ספיגת שורשים עקב טיפוליפ אורתודונטיים - ספיגת שורשים הקשורה ללחצים בעקבות יישור שיניים (אורתודונטיה). המנגנון כולל פגיעה בפרה-צמנטום שהיא תוצאה של לחץ, הפגיעה היא נקודתית. בעת הפגיעה משתחררים חומרים שמשפעלים אוסטאוקלסטים ויוצרים לחץ, דלקת מקומית, סטימולציה וספיגת עצם. עם הפסקת יישור השיניים, הלחץ נפסק והספיגה נפסקת. הטיפול בספיגת שורשים שנגרם כתוצאה מהליך אורתודונטי הינו הפסקת הלחץ, אין סיבה לבצע טיפול שורש.

ספיגה בעקבות לחץ - ישנו מנגנון שבו פגיעה בפרה -צמנטום בשילוב עם לחץ (כתוצאה מגידול, שן כלואה ועוד) נגרמת ספיגה. הטיפול במקרה זו הוא הוצאה של מקור הלחץ (גידול או שן כלואה וכו’).

ספיגה שחלופית - במקרה של ספיגה שחלופית או אנקילוזיס יש פגיעה בפרה צמנטום וחוסר של חלק מהליגמנט הפריודנטלי (PDL), לרוב במקרים של שן שיצאה מהמכתשית בעקבות חבלה והוחזרה למקומה. כיוון שה- PDL חסר, יש אזור שבו יש מגע ישיר בין עצם לשן (בניגוד למצב תקין שבו הליגמנט הפריודנטלי מחבר בין העצם לשן), במקרה זה האוסטאוקלסט מגיע ומתחיל לעכל את הצמנטום והדנטין, ואז מגיע האוסטאובלסט (תא בונה עצם) ומייצר עצם במקום דנטין - כך בעצם אזור של דנטין מוחלף בעצם.


סוף דבר

הספיגה הכי נפוצה היא ספיגה חיצונית אשר נגרמת בשל זיהום במוך השן בעקבות חיידקים (חיידקים שגרמו לעששת עמוקה). כאמור ספיגה היא תוצאה של פגיעה באחת מהשכבות המגנות- פרה-דנטין או פרה-צמנטום בשילוב זיהום או גירוי של לחץ, או ללא גירוי- ספיגה שחלופית- אנקילוזיס.