מנשך תקין ולא תקין
לפי האיגוד הישראלי לאורתודונטיה, אוקלוזיה (מנשך שיניים) הוא היחס בין השיניים העליונות (מקסילריות) לשיניים התחתונות (מנדיבולריות) כאשר הן באות במגע פונקציונלי לדוגמא נשיכה, לעיסה או סגירת הלסתות. הצורה בה המשטחים נסגרים משפיעה על השיניים, מצב החניכיים, ראש, צוואר, שרירי הלסת, מפרק הלסת והבריאות האוראלית.
רופא השיניים יבחן את המנשך (סגר), באמצעות הסתכלות כיצד המשטחים הסגריים או השיניים נסגרות ואת כוחות הלעיסה המופעלים. כוח מופעל על השיניים כאשר הן נסגרות ובמהלך הידוק או שחיקה. רופא השיניים יבחן אם נדרש למנוע או לתקן בעיות הקשורות לכוחות לעיסה - מאלאוקלוזיה (הפרעת סגר) הינה מנשך לא תקין או אבנורמלי במהלך סגירת השיניים.
ישנם מספר סימנים המצביעים על בעיה או ליקוי סגר (מאלאוקלוזיה). מומלץ עבור אנשים אשר חווים סימנים אלו לגשת אל רופא השיניים לצורך הערכה סגרית. סימנים שעשויים להצביע על בעיה סגרית כוללים: שחיקת שיניים מוגזמת (ברוקסיזם), שבירת שיניים, אובדן שיניים, טיפולי שורש קודמים, רגישות בשיניים, כאב בשרירי הראש או הצוואר, כאבי ראש, כאבים במפרק הלסת ורעשים או קליקים במפרק הלסת.
סוגי מנשך בשיניים
רופאי השיניים מחשיבים מנשך תקין כאשר השיניים העליונות והתחתונות נסגרות יפה יחד וכאשר אין כמעט הפרעות הרסניות. מחלקים את סוגי הסגרים לשלוש:
מנשך שיניים קלאס 1 - מנשך תקין, אידיאלי והכי פחות הרסני. על אף שזהו פישוט גס, מנשך מסוג קלאס 1 הוא סגר שבו השיניים התחתונות הקדמיות יושבות בדיוק מאחורי השיניים העליונות הקדמיות בסגירה.
מנשך שיניים קלאס 2 - מנשך לא תקין המאופיין בכך שהשיניים התחתונות הקדמיות ממוקמות משמעותית מאחורי השיניים העליונות הקדמיות בסגירה. מצב זה מכונה לרוב מנשך עובר אנכי. בסגר קלאס 2 זה אופייני שהשיניים התחתונות נסגרות קרוב או על גבי החניכיים בצד הפנימי של השיניים העליונות הקדמיות. אם המצב נותר ללא טיפול, מאלאוקלוזיה מסוג קלאס 2 עשויה לגרום לחוסר נוחות, שחיקה מוגזמת של שיניים קדמיות, נזק לעצם ואף בסופו של דבר אובדן של שיניים חותכות עליונות.
מנשך שיניים מסוג קלאס 3 - מנשך לא תקין מסוג קלאס 3 מתאפיין בכך שהשיניים הקדמיות התחתונות ממוקמות קצה מול קצה או קדמית להן. זה חשוב לציין שרק כיוון ששינייך אינן נראות “רגילות” או לא נופלות תחת ההגדרה של סוג מנשך תקין, אם אין סימנים או סימפטומים פתולוגיים, אז הסגר הוא לרוב “נורמלי” עבור אותו אדם. באופן דומה אדם עם סגר “נורמלי” עדיין יכול לחוות כאבים ובעיות דנטליות שעשויות לדרוש התאמות סגריות וטיפול אורתודונטי.
איך מנשך לא תקין משפיע על הבריאות האוראלית?
ישנם חמישה שרירים עיקריים אשר שולטים ביכולת לפתוח ולסגור את הפה. שרירים אלו יוצרים כוח עצום בעת לעיסה, הידוק ושחיקת שיניים. אם השיניים אינן מיושרות, הכוחות הגדולים המופעלים על שיניים שאינן מיושרות עשויים להיות מתורגמים לכוחות הרסניים עבור השיניים, הליגמנט הפריודונטלי האוחז את השיניים בעצם, העצם שמחזיקה את השיניים בלסת, שרירי הצוואר והפנים ומפרק הלסת. בעיה סגרית לא מטופלת עשויה לגרום ל: כאבי ראש כרוניים, בעיות במפרק הלסת - (TMJ (Temporomandibular joint, כאבי שרירים, תזוזת שיניים, אובדן שיניים, פגיעה בשיניים, שחיקת שיניים וגם רגישות בשיניים.
אם רופא השיניים שלכם קבע כי הסגר שלכם תורם או גורם לבעיה דנטלית - בין היתר כאב, שברים, סדקים, נפילת שיחזורים וכו’ הוא יתכנן תוכנית טיפול כדי לערוך התאמות סגריות. כדי לתכנן תוכנית טיפול, רופא השיניים יזדקק לסדרה של צילומי רנטגן, צילומים קליניים, מטבעי לימוד ליצירת מודל גבס המראה את המצב לפני הטיפול. לעיתים הרופא יזדקק ל CT של מפרק הלסת - TMJ.
לאחר צבירת כל המידע הנדרש, רופא השיניים יקבע מהי הדרך הכי טובה לשנות את שינייך כדי לשפר את הסגר. התאמות אלו עשויות לכלול עיצוב צורת השיניים מחדש, שיחזור השיניים (באמצעות כתרים, ציפויים או שיחזורי קומפוזיט), או הזזת שיניים של חלק או כל השיניים באמצעים אורתודונטיים (יישור שיניים). במקרים חמורים נדרש ניתוח למיקום מחדש של הלסתות הקרוי ניתוח אורתוגנטי.
מנשך ברפואת שיניים אסתטית
כאשר אתם מבקרים אצל רופא השיניים לצורך סתימה או כתר בודד, רוב הסיכויים שלא יהיה צורך לבצע התאמות לסגר הכללי, כל עוד אין לכם סימפטומים של בעיית סגר לפני כן. רופא השיניים יתאים את השיחזור הדנטלי לסגר הקיים, וישמור עליו דומה עד כמה שניתן לסגר לפני התאמות השיחזור. אולם, אם רופא השיניים זיהה בעיות כמו שחיקה, ניידות שיניים או כאב שרירי המצביעים על בעיית סגר, ייתכן וידרשו איזונים והתאמות סגריות. אם אתם מעוניינים בטיפולים דנטלים אסתטיים מקיפים, הבטחה שהסגר יציב היא אף חשובה עוד יותר לבריאות האוראלית ולשרידות לטוווח ארוך ופונקציונליות של הטיפולים כגון ציפוי שיניים או כתרים. סגר יציב הוא הכרחי לצורך ביצוע רפואת שיניים אסתטית לטווח ארוך. אם לא מתייחסים לסגר באופן נכון בתיכנון הטיפול ובשלבי הטיפול, הטיפולים האסתטיים עשויים להיכשל בעתיד הקרוב.
מחשבות על סגר
למעשה, רופאי שיניים חושבים על סגר בחמש דרכים שונות. לכל אחת מהתיאוריות הללו יש ערך, והטיפולים על בסיסה הם יעילים. התאוריה לפיה רופא השיניים שלכם יפעל תלויה במספר גורמים. גורמים אלו כוללים מאפיינים של המטופל, הטיפול הכללי המתוכנן, הכשרה וידע של רופא השיניים ושיקולים נוספים.
- תאוריית האינטרקוספציה - הסגר או המנשך נקבע על ידי מגע בין השיניים.
- התיאוריה המוסקולוסקלטלית - הסגר או המנשך נקבע על ידי איזון בין שרירי הלסת ולא על ידי המגעים בין השיניים.
- התיאוריה הנוירו מוסקולרית - המנשך נקבע על ידי הגרביטציה ומבוסס על המנח בו השרירים הכי נינוחים.
- התיאוריה של העמדה הכי אחורית של הלסת - הסגר או המנשך נקבע לפי הרצועות והמרכיבים של מפרק הלסת, בייחוד באזור הציר האחורי.
- התיאוריה של פרוטרוזיה קדמית - הסגר או המנשך נקבע על ידי השרירים החובקים והמרכיבים את מפרק הלסת.
תאוריות שונות אלו של כיצד שיניו של אדם נסגרות הן בעלות היבטים משותפים. ראשית הן כולן כוללות את הרעיון שהשיניים העליונות והתחתונות צריכות להיסגר יחדיו בסופו של דבר, ואף שן לא תהיה גבוה יותר מאחרת. רעיון נוסף שהן חולקות הוא כשהלסת נעה מצד לצד השיניים הקדמיות צריכות להיות במגע והאחוריות לא. מה ששונה בין תיאוריות אלו הוא היכן הלסת או המפרק צריכים להיות ממוקמים בעת הטיפול.