יישור שיניים בצוות
טיפול במשנן שחוק כולל הערכה של האסתטיקה, פונקציה תפקוד והביולוגיה, המאמר שלפניכם יעסוק בפונקציה ואסתטיקה. יש עקרונות שכלל רופאי השיניים מסכימים עליהם, אך מעבר אליהם לכל רופא יש את תפיסה ייחודית לגבי יופי, זה החלק שבו היצירתיות בתוכנית הטיפול נכנסת לפעולה. השגת חיוך יפה הוא שאיפה של כל מטופל, אולם, אם השיחזורים יהיו יפים אך המטופל לא יוכל לתפקד עימם הוא לא יהיה מרוצה.
בשיניים הקדמיות העליונות, המשטח הלביאלי (המשטח שפונה החוצה כלפי השפה) הוא המרכיב האסתטי והמשטח הפלטינאלי (הפנימי הפונה כלפי החיך) מהווה את מרכיב הפונקציה אל מול השיניים הקדמיות התחתונות. בנוסף יש לקחת בחשבון את ההשפעה על מפרק הלסת- TMJ. ניתן להשתמש בהדמייה דו-מימדית כמו צילום פנורמי כבדיקת סקר למצב המפרק, אולם בעיות קטנות או התחלתיות עשויות להתפספס בצילום זה לעומת צילום תלת מימדי כגון CBCT.
בשורה התחתונה וכפי שתוכלו לקרוא בהמשך, טיפול בקשתיות שקופות (מיישרים אורתודנטיים) יאפשרו לרופאים משקמים לבצע טיפול יותר שמרני, ומותאם בצורה טובה יותר לצרכי המטופל עם פחות פשרות על הנראות או התפקוד.
אסתטיקה של הפנים
הנקודה הראשונה שיש לבחון בעת שיחזור שיניים קדמיות הוא מיקום השיניים ביחס למבנים בפנים. היופי תלוי במתבונן אך יש עקרונות שנותרים קבועים עבור כל המטופלים. חשיפת חניכיים (גאמי סמייל) מוגברת מלווה פעמים רבות בשיניים קדמיות עליונות שחוקות כתוצאה מאקסטרוזיה, אובדן מימד אנכי יכול להיות מלווה ברוטציה נגד כיוון השעון של המנדיבולה כך שהשיניים זזות כדי להתאים את עצמן לשינויים בשל השחיקה. יש לבצע צילומים אינטרה-אורליים בשילוב עם צילומי רנטגן כדי לקבוע אם עמדת החותכות העליונות היא אופטימלית ליצירת שיחזורים אסתטיים.
אנליזה צפלומטרית
תחילה בחינת הצילום הצפלומטרי על ידי האורתודנט והרופא המשקם נראית מוזרה, אך עם הזמן תגלו את ערכה. המדידות על גבי הצילום הצפלומטרי מסייעות לקבוע את המיקום האופטימלי של החותכות העליונות והתחתונות כדי לשרת בצורה הטובה ביותר את המראה והפונקציה. על אף שכל מטופל יסטה מן המדידות האידיאליות, עדיין המדידות מספקות מידע חשוב לקביעת תוכנית הטיפול. האורתודנט יכול לשנות את את ההטייה והמיקום של השיניים, כדי לשפר את יחסי השיניים. מדידות בסיסיות המתבצעות על גבי הצילום הצפלומטרי כוללות:
ANB: מדידה זו מתארת את היחס בין הלסת העליונה והתחתונה, והיא מועילה בהבנת האסתטיקה והפונקציה בעת הערכת שיניים קדמיות. באופן אידיאלי, המקסילה (הלסת העליונה) צריכה להיות קדמית למנדיבולה (הלסת התחתונה) ב- 2 מעלות. ככל שהסטייה מכך גדולה יותר כך יש יותר צורך להתפשר ולהסוות את העניין באמצעות שיחזורים עם אסתטיקה ופונקציה מתאימה. לדוגמא כאשר המדידה הינה 5 מעלות, יש נטייה לכך שהחותכות העליונות יהיו ברטרוקלינציה (הטייה פנימה) והחותכות התחתונות יהיו בפרוקלינציה (הטייה החוצה), במקרים של סטייה גדולה ומשמעותית ייתכן צורך בניתוח אורתוגנטי בנוסף לטיפול אורתודנטי כדי להשיג את האסתטיקה והתפקוד הרצויים.
1-NA: המדידה האידיאלית של הזווית בין ההטיה של החותכות העליונות לנאזיון (נקודה המסמלת את גשר האף) היא 22 מעלות. הטייה כלפי אחורה- רטרוקלינציה והטייה כלפי מעלה מקושרת עם יחס סגרי של angle class II ומנדיבולה רטרוגנטית, ואילו חותכות עליונות בולטות החוצה מקושרות יותר עם class III ומנדיבולה פרוגנטית או חסר שלדי במקסילה. חותכות עליונות בולטות כלפי חוץ נפוצות גם במקרים של class II כאשר יש מנשך אנכי ומנשך הוריזונטלי מוגדלים.
1NB: מדידה זו מודדת את הטיית החותכות התחתונות ביחס לנאזיון, באופן אידיאלי זווית זו היא 25 מעלות.
הזווית הבין להבית: הזווית הפנימית האידיאלית בין החותכות העליונות לתחתונות הינה 130 מעלות. מדידה זו היא אחת מהמדידות שמספקות הכי הרבה מידע, כיוון שהיא מתייחסת להדרכה הקדמית של המטופל ולהטיית החותכות העליונות שמשפיעה על מראה החיוך. לדוגמא מטופלים עם זווית מוגדלת הם בדרך כלל בעלי חותכות עליונות ברטרוקלינציה ונוטים להיות בעלי מנשך קדמי עמוק שנוטה לעבור רילפס כיוון שיש קושי להשיג מעצור על גבי החלק הפלטינלי של החותכות העליונות.
מישור הסגר ביחס לקו השפה: מדידה זו היא יעילה בהערכת התמיכה לשפה במנוחה.
שחיקה ואקסטרוזיה
אקסטרוזיה של שיניים קדמיות מתרחשת כאשר השחיקה מתקדמת והדנטין בחלק הפלטינלי של שיניים קדמיות עליונות נחשף. דנטין הוא רך יותר מהאמייל, לכן פעמים רבות נקבל מראה של שקע במרכז הקצה הלהבי של חותכות תחתונות, אשר נובע מאובדן חומר שן בשל שחיקה. בשל השחיקה ואובדן מגעים בין השיניים, השיניים מנסות לפצות על כך באמצעות אקסטרוזיה, שעשויה להסתיים בבקיעת יתר של שיניים. ככל שהשחיקה ממשיכה ואינה מטופלת תיתכן תנועה צירית של המנדיבולה קדימה ורוטציה נגד כיוון השעון שמחמירה את המאלאוקלוזיה באזור הקדמי.
מעטפת התנועות - הדרכה קדמית
הטייה של שיניים חותכות עליונות ותחתונות, כולל זוויות בין להבית מוגדלת, מקושרת פעמים רבות עם שחיקה אגרסיבית של השיניים הקדמיות. בנוסף פעמים רבות זווית בין להבית פתוחה ומוגדלת מלווה במעטפת תנועות מוגבלת. מעטפת התנועות מתארת את טווח התנועה הקונדילרי, ואילו מעטפת התפקוד הנכללת בתוך מעטפת התנועות, כוללת את ההדרכה הקדמית ואת היחסים הדנטליים. כאשר החותכות התחתונות נעות על גבי המשטח הפלטינלי של החותכות העליונות וקטור הכוח משתנה מוקטור אנכי (בסגירה מלאה) לוקטור אופקי (בפתיחה). יש עלייה של כ 35% בכוח המיוצר עבור שינוי של כל 10 מעלות של הוקטור מאנכי לאופקי. ללא הבנה מעמיקה של הדרכה ותפקוד של שיניים קדמיות שיחזורים עשויים להיכשל. אפילו אם הצורך של המטופל בטיפול אורתודנטי הוא מוגבל, עבודה בצוות מולטידיסיפלינרי מספקת מידע נוסף שמשפר את תכנון ותוצאות הטיפול.
טיפול שיניים משולב אורתודנטיה
לאחר אבחון מתכנן הרופא המטפל תוכנית טיפול אשר תכלול טיפול אורתודונטי לפני ביצוע שיחזורים. טיפול בגישה מולטידיסיפלינרית מאפשרת למקסם את תוצאות הטיפול ולשמור על חומר שן. היתרונות של גישה מולטידיסיפלינרית הם:
הכנה זעיר פולשנית - כדאי לבצע שיחזורים בשיניים בצורה שמסירה את כמות חומר השן הפחותה ביותר והשוליים נותרים על גבי אמייל. יישור עמדת השיניים באמצעות אורתודונטיה לפני שיחזורים מצמצמת את הצורך בהארכת כותרת. ע״י יישור שיניים, כאשר הנטייה היום היא להתקין קשתיות שקופות נשלפות שבאמצעותן ניתן לבצע אינטרוזיה מתקנת של שיניים שעברו אקסטרוזיה, כדי ליישר את עמדת השיניים וכדי לסדר את גובה ה -CEJ של השיניים לאותו גובה.
שיפור החיוך - האנליזה הצפלומטרית איפשרה לבצע הערכה נכונה יותר של יחסי השיניים לעומת מטבעי לימוד. בשל זווית בין להבית מוגדלת, עושים שימוש במיישרים כדי להפעיל כוח פיתול לכיוון פלטינלי של שורשי החותכות העליונות.
פונקציה דנטלית מוגברת - הרופא צריך לייצר הדרכה קדמית שהינה נוחה למטופל ולא הרסנית. שיפור הטיית השיניים באמצעות טיפול אורתודנטי מאפשר לשפר את התפקוד. כאשר הטיפול אינו מתוכנן בהתאם, היעדר הדרכה קדמית יכול להתבטא במגוון סימפטומים כגון: בעיות בתפקוד המפרק, עוויתות בשרירים ועוד. ניתן להשתמש בשיחזורים זמניים ככלי אבחנתי, לבחינת תפקוד נכון כולל הדרכה קדמית, והיעדר פאראפונקציה בטרם מבוצע שיחזור קבוע.
קיצור משך הטיפול - החלק האורתודנטי של הטיפול הוא בדרך כלל החלק הכי ארוך. לעיתים ניתן להאיץ את הטיפול האורתודנטי באמצעות מגוון טכנולוגיות ולקצר את משך הטיפול, בעיקר הכוונה היא למיישרי שיניים שקופים לאחריהם יש לבצע שיחזורים זמניים.
שביעות רצון מוגברת מהטיפול - כיום כאשר ניתן לבצע את מרבית הטיפולים האורטודנטיים באמצעות קשתיות שקופות ולא רק באמצעות סמכים אורתודנטים, מטופלים רבים יותר מוכנים לעבור טיפול אורתודנטי.
החדרת שתלים - החדרת שתלים בו זמנית בעת יישור שיניים מאפשרת לשקם את השתלים באמצעות שיקום זמני. בנוסף שתל יכול לשמש כנקודת עיגון המסייעת לטיפול האורתודנטי.
תפקיד אבחנתי - כאשר משתמשים במיישרים להזזת שיניים עם שיחזורים זמניים למקומם מקבלים עמדה מדוייקת יותר של השיניים. השיחזורים הזמניים מאפשרים למטופלים לחוות את התפקוד והאסתטיקה לפני השלמת הטיפול, דבר המספק מידע חיוני לרופא המשקם בתכנון הטיפול הקבוע.
קיבוע - עבור מטופלים עם מעטפת תנועות מוגבלת ולעיתים בעיות במפרק, קשתיות שקופות יכולות להשיג אפקט דמוי קיבוע. הכיסוי האוקלוזלי שהמיישרים מספקים נותן הגנה מפני שחיקה נוספת בעת הטיפול.