×

×

אנדודונטיה

המילה אנדודונטיה מגיעה מהשפה היוונית ומשמעותה נגזרת מצמד המילים אנדו = פנים, ואודונס = שן. אנדודונטיה היא אחת מבין 9 התמחויות ברפואת שיניים העוסקת בטיפול ובמניעת מחלות במוך השן שלעתים עלולות להוביל לטיפולי שורש.

מוך השן הוא החלק הפנימי ביותר בשן, זוהי למעשה רקמה המורכבת מתאים, עצבים וכלי דם הנמצאים בכתר השן ובשורשיה, ובשל מבנהו הוא אחראי על התחושה בשן. חלל המוך נמצא בתוך הכתר ואילו לחלק שבתוך השורש קוראים תעלת שורש השן.

צורתו של חלל המוך משתנה בהתאם להיקפים החיצוניים של כתר השן, וגודלו נקבע בהתאם לגיל, כאשר אצל ילדים למשל, חלל המוך בשיניים גדול מאוד ועם השנים הוא מצטמצם.

אצל מבוגרים, הצורה הרגילה של חלל המוך היא חרוט שצר יותר בקצה השורש ורחב בכתר. טיפול שורש או ליתר דיוק טיפול אנדודונטי מוצלח מצריך ידע חיוני באנטומיית תא המוך ותעלות השורש וכמובן הרבה ניסיון מעשי.

חשוב שתדעו

כאשר מתהווה פגיעה שגורמת לזיהום או דלקת במוך השן כנראה שצריך לעבור טיפול אנדודונטי. מדובר בטיפול חשוב במיוחד המצריך ניקוי יסודי של הרקמה הדלקתית, ניקוי התעלה וסתימתה בחומר שימנע חדירת חיידקים. אם מפספסים בדרך הטיפול נכשל והשן קרוב לוודאי אבודה ולכן הבחירה ברופא שיניים מתאים (רצוי אנדודונט) היא קריטית.


הגורמים לבעיות במוך השן

מוך השן עלול להיות מודלק כתוצאה מגורמים שונים, למשל:

איבוד רקמות השן - העששת היא הגורם העיקרי לפגיעה במוך השן, אך גם שחיקת שיניים (ברוקסיזם), חיכוך ביניהן וטיפולים שיקומיים מסוימים החושפים את השן לבקטריות העלולות לגרום לדלקת.

טיפול שיקומי - כאשר חותכים את רקמת הדנטין העוטפת את מוך השן, עלולים לגרום לנזק כתוצאה ממהירות סיבוב המקדח בעומק רב מדי.

חומרי שיקום - הרעלים והחומציות בחומרים, וכן כמות החום שהם מפיקים בזמן ההתקשות עלולים לגרום להתייבשות ולדלקת במוך השן.

דלקת במוך השן - דלקת מתקדמת במוך השן שלא מטופלת בזמן עלולה לגרום לפגיעה בשורש השן כתוצאה משילוב בין החיידקים לבין מנגנוני ההגנה של רקמת המוך. דלקת יכולה להיווצר גם כתוצאה מטראומה הפוגעת בכלי הדם בשורש השן כך שמוך השן מאבד מחיוניותו.

חשוב שתדעו

כאשר מתהווה פגיעה שגורמת לזיהום או דלקת במוך השן כנראה שצריך לעבור טיפול אנדודונטי. מדובר בטיפול חשוב במיוחד המצריך ניקוי יסודי של הרקמה הדלקתית, ניקוי התעלה וסתימתה בחומר שימנע חדירת חיידקים. אם מפספסים בדרך הטיפול נכשל והשן קרוב לוודאי אבודה ולכן הבחירה ברופא שיניים מתאים (רצוי אנדודונט) היא קריטית.


בדיקות אנדודונטיות

הרופא (אנדודונט) יבצע בדיקה קלינית כדי לאתר הפרעות שונות בשיני המטופל. הוא יסרוק את הפה לאיתור עששת, שינויים בצבע השיניים, גידולים ברקמות או פיסטולות. חלק מהבדיקה תתבצע באמצעות מישוש הרקמות הרכות המכסות את קצה שורשי השיניים, והמטופל יתבקש לומר אם הוא חש רגישות בנקודת לחיצה מסוימת. הרופא במהלך הבדיקה מחפש סממנים לנפיחות קשה או רכה, ואם יגלה נפיחות יבחן אם היא מכילה נוזלים.

את הרגישות ניתן לאתר באמצעות נקישה קלה עם האצבע בצורה אנכית ואופקית על השן. בעיות נפוצות שאותן ניתן לגלות בבדיקה הן דלקת מוך השן, פגיעה במוך השן, נמק במוך השן (מצביע על אובדן חיוניותו), דלקת סביב שורש השן, סחיפת שן פנימית וחיצונית, שבר בשן, בעיות שנוצרו עקב טיפולי שיניים קודמים, וכן פתולוגיה מקומית שאינה קשורה לרקמות.

אנדודונטיה  


בדיקות משלימות

צילום - לצילום חשיבות מכרעת בבדיקות המתבצעות לפני טיפול אנדודונטי, מאחר והוא בוחן היבטים כמו: צורה, עיקולים, מספר שורשים, צורת תעלות השורש, מספרן ומצבן, גודל תא מוך השן, סיווג ומידת השיקום הצפוי, קיומם של נזקים מסביב לשורש, סחיפת עצם ושבר בשורש. למעשה, הצילום מאפשר לרופא לאבחן במדויק את הגורמים לבעיה ואת אפשרויות הטיפול.

בדיקות תרמיות – הבדיקות הללו מבוססות על הקרנת חום או קור על השן. אלו אינן בדיקות אמינות לגמרי והן נוטות לספק תוצאות כוזבות.

בדיקה חשמלית - מתבצעת רק כדי לבדוק אם מוך השן משמר את יכולת התגובה שלו.

תאורה - הקרנת אלומת אור על השן תסייע לקבוע אם קיימת פגיעה מעששת.

בדיקת מנשך – אם המטופל חש כאב בזמן לעיסה אך אינו מראה סימנים לדלקת מסביב לשורש השן, יש חשש לשבר. כדי לבדוק אם המטופל סובל משבר, הרופא נותן לו לנשוך מקלון מעץ או דיסק מגומי.

צביעת השיניים - מריחת צבע על השן שחשודה כסדוקה, מספר דקות לאחר מריחת הצבע מנקים אותו עם חומר מיוחד או אלכוהול. אם קיים סדק אפשר לראות את הצבע בתוכו.