איך להתכונן לטיפול שיניים
ישנם אנשים שעבורם רופא השיניים הוא האיש המפחיד ביותר בעולם, רבים מאיתנו אחוזים בפחדים וחרדות מביקורים אצל רופא השיניים מאחר ורוב הטיפולים כרוכים בכאב. מטופלים רבים זוכרים איזו עקירת שן או את התהליך המפחיד של טיפול שורש, והם יעשו הכול כדי לחמוק מפגישה עם הרופא, אך יגיע הזמן בו הפגישה עם רופא השיניים תהיה בלתי נמנעת.
כאשר מגיע הזמן, יש לדעת כי הפגישה אינה ״קשה״ כל כך כאשר נוקטים בדוקטרינה הנכונה. למרות שהכאב הוא ממשי, ישנן שיטות הסחה שהופכות את המפגש לקל יותר. כאשר הגיע זמן הביקור, המטופל אינו יודע בדיוק למה לצפות בין אם הוא לקוח חדש או מטופל על ידי אותו רופא במשך שנים, והסיבה היא בגלל שאין לו מושג מה אורב לו מתחת לאמייל של השן. לפניכם מידע שיעזור לכם להרגיש נינוחים במהלך בדיקות שיניים וקביעת תוכנית טיפול שכן ידיעת הלא נודע מפחיתה חרדה.
הגעה למרפאה
מתחילים את התהליך בלהזמין תור אשר ייקבע לתאריך מסוים. 24 שעות לפני הטיפול יש לאשר טלפונית את הפגישה ויהיו מרפאות אשר יעשו זאת עבור הלקוח ותמיד כדאי לעשות זאת כדי למנוע אי הבנות. במידה והמטופל הוא פציינט חדש עליו ליצור קשר עם הרופא הקודם כדי לקחת את התיק הרפואי שלו ולמסור אותו למרפאת השיניים החדשה. רצוי להגיע למרפאה מעט קודם לפני הפגישה כדי למלא טפסים, להכיר את הצוות הרפואי ולהירגע, (קשה להרגיש בנוח על כיסא הטיפולים כשמגיעים בחפזה).
בפגישה הראשונה יש להקפיד לספק את כל המידע הדרוש כולל את התיק הרפואי ובמידה והפגישה היא אינה פגישה ראשונה יש ליידע את הרופא על כל שינוי במצב הרפואי ובאילו תרופות משתמשים. יש להידבר עם הרופא על הבעיות המטרידות בשיניים אשר יעזרו לו לקבוע את סוג הטיפול, יש ליידע את הרופא על כל בעיה שהייתה במשך החצי השנה האחרונה אפילו אם היא רדומה. חשוב לענות על שאלות בכנות, לתת פרטים נכונים ומדויקים על שגרת היגיינת הפה הכוללת כמה פעמים מצחצחים שיניים או מעבירים חוט דנטאלי. יתכן כי הרופא ירצה גם לדעת על בעיות שיניים קודמות ומתי היה הביקור האחרון במרפאה. צריך להיות כנה והמידע שמוסרים אינו צריך להביך אף אחד אלא לשפר את בריאות השיניים.
הפגישה לפני הטיפול
הצעד הראשון יהיה להתגבר על החרדות ולקבוע פגישה, וכאשר קובעים פגישה רצוי לא לדחות אותה, דחייה כזאת רק תאריך את החרדות ותגרום לבעיית השיניים להחמיר. מומלץ לא להסתיר מפני הרופא את הפחדים והחרדות, הרופא רגיל להם וכל רופא פיתח מספר שיטות המטופלות ברוב המקרים בהצלחה להדרת הפחד. לפני הטיפול מסדירים בדרך כלל את התשלום. ההכנה לקראת הביקור במרפאת השיניים צריכה להיות על בסיס יומי, מהרגע שעוזבים את המרפאה צריך להתכונן לביקור הבא ולקבוע פגישה עוד לפני שיוצאים מדלת המרפאה, תמיד לבקש שיבצעו תזכורת לתור שנקבע ולא לשכוח להתקשר 24 שעות לפני כדי לאשר את הפגישה או לבקש לקבל תזכורת.
בדיקות מקיפות לפני התחלת טיפול שיניים
במשך הבדיקה הכוללת הרופא יבדוק הרבה יותר מ״רק את השיניים״. רופא שיניים יבדוק גם את האזורים בתוך חלל הפה ומחוצה לו לסימנים של מחלות או בעיות אחרות ויתקבלו הערכות הבאות:
ראש צוואר – הרופא יבדוק את הראש והצוואר, את מפרק הלסת, את בלוטות הרוק ואת קִשְׁרֵי (בַּלּוּטוֹת) לִימְפָה באזור הצוואר. הוא יסתכל על הפנים, הצוואר והגפיים כדי לוודא שאין נפיחות חריגה, יובש שפתיים, דימום או חריגים אחרים שיהיה צורך לבצע בדיקה גם בהם לאחר מכן. עצם מפרק הלסת הוא הציר המוביל של הלסת התחתונה כאשר פותחים את הפה והפתיחה שלו נקראת TMJ, הוא יראה אם המפרק מתפקד נכון ויבקש לפתוח ולסגור את הפה ולהזיז את הלסת מצד לצד. תשאל שאלה אם היו כאבים או צריבות במפרק, והוא יגע במפרק בזמן סגירה ופתיחה של הפה מה שיאפשר לו לחוש מעצור או נעילה בתנועה, דבר המצביע על בעיה. הרופא יגע גם בבלוטות הרוק וקשרי הלימפה באזור הצוואר וכאשר הוא נתקל בנפיחות או ברכות תופעות אלו הן עדות לזיהום או למחלה.
רקמות רכות – הרקמות הרכות בפה כוללות את הלשון, פנים השפתיים, הלחיים ורצפת הפה וגג הפה. הרופא יבדוק כתמים, חתכים, נפיחות, גידולים או תופעה חריגה אחרת.
מנשך – הרופא יבדוק את מצב ההתאמה של השיניים בזמן הנגיסה. תחילה הוא יבקש נגיסה טבעית, ובמידה והשיניים אינן נראות כמתאימות יחד, הוא יבקש גם מדגם של נגיסה על גבי נייר או שעווה. הוא ייצור תבנית אשר תדגים כיצד נפגשות השיניים. הנייר יראה גם סימנים זמניים היכן השיניים נפגשות.
חניכיים – בדיקת החניכיים כוללת אבחנה של החניכיים והמבנים התומכים של השיניים. תחילה הרופא יביט בהם כדי לגלות סימנים של אדמומיות או נפיחות, הוא ינקוש עליהן חרישית לראות אם הן מדממות בקלות. סימנים כאלו מעידים על דלקת או ממחלת חניכיים. יתכן כי הרופא ישתמש במכשיר מיוחד בשם Probe כדי למדוד את עומק הכיס בין השן לחניכיים. כיסים בעומק של יותר מ- 3 מילימטר מעידים לרוב על מחלת חניכיים. במידה והרופא קבע כי קיימת מחלת חניכיים הוא יעביר את הטיפול לרופא חניכיים המתמחה במחלות חניכיים.
בדיקת שיניים קלינית – הרופא יבדוק ריקבון על ידי הסתכלות על כל משטחי השן כאשר הוא משתמש בראי כדי לבחון את החלק האחורי של השיניים. הוא גם ינקוש באופן קליל עם מכשיר מיוחד הנקרא גלאי כדי למצוא חורים. אמייל של שן רקובה רך יותר מאשר אמייל בריא. במידה וקיימות סתימות, גשרים קבועים, כתרים או מתקני שיקום אחרים הרופא יבדוק את שלמותם ותפקודם ושל השיניים הסמוכות שאין להן סימני ריקבון.
צילום רנטגן – צילום רנטגן הנקרא גם רדיו-גראף יילקח כדי לעזור לרופא לאבחן ריקבון, חורים או בעיות שיניים אחרות שקשה מאוד לגלות במשך הבדיקה הקלינית. צילום הרנטגן מספק גם את הדרך הטובה ביותר כדי לדעת אם קיים צורך בטיפול שורש, או שקיים אובדן של עצם המצביע על מחלת חניכיים.
פעולות מניעה ובדיקה קלינית לפני טיפול שיניים
במשך הבדיקה הקלינית אפשר לפעמים להבחין בשתי דמויות, רופא השיניים הכללי והשני הרופא להיגיינת פה. הרופא להיגיינה יבדוק את החניכיים והשיניים וינקה ויבריק אותן, הוא ישוחח עמכם על ההשגחה של השיניים והחניכיים בבית, יערוך בדיקה קלינית לאבחון בעיות וייתן המלצות לטיפול שלרוב יהיו:
ניקיון – המטרה של הניקיון המקצועי הוא לנקות ולהסיר את האבנית הקשה מעל ומתחת לקו החניכיים. צחצוח וחוט דנטאלי בבית מסירים את הרובד, ורק מכשירים דנטאליים יכולים להסיר אבנית. ישנם שיננים אשר משתמשים במכשיר אולטרה סאונד כדי לרסק נתכים גדולים של אבנית ומשלימים את הטיפול על ידי מכשירים ידניים אשר מנקים את השן, ישנם שיננים אשר משתמשים במכשירים ידניים בלבד.
הברקה ומירוק – לאחר הסרת האבנית, הכתר של השן תמורק להסרת הרובד וכתמי משטחים. לרוב אך לא תמיד, חומרי שיוף יושמו על השן עם גומי מסתובב או מברשת, מה שיעזור לשפשוף הכתמים ולהסרתם. חומרי הפוליש יורגשו כגרגרים בפה והמטופל יוכל לבצע שטיפות פה מידי פעם.
מניעה – השינן או השיננית יציעו מכשירים אוראליים לטיפול ביתי אשר מסתמכים על תוצאות הבדיקות. הם ידריכו על שימוש נכון במברשת ובחוט דנטאלי. יתכן כי השיננית תלמד את המטופל להשתמש בחומר מיוחד (Disclosing agent) או בטבליות לבדיקת יכולות הצחצוח. זהו חומר אשר מגיע כתמיסה אדומה או בטבליות ללעיסה, החומר נצמד לרובד השיניים והצבע שלו נשאר במקומות בו מרוכז הרובד וחושף אותם לראיה, אלו הם האזורים בהם צריכים להקפיד במיוחד לצחצח ואפשר לראות כל רובד שמדלגים עליו. לא כל הרופאים ממליצים על החומר בגלל שהוא מבלבל, למשל, הם יכולים להאיר רק מקומות שניתן להסיר את הרובד עם ידי טיפול מקצועי בלבד, והם עלולים גם להכתים סוגים מסוימים של סתימות אשר קיימות כבר בפה. ישנם כאלו אשר ממליצים על שימוש בחומר רק שמגיעים למרפאה ורק לפני שמתחילים בטיפול שיננית.
צילום רנטגן – צילום רנטגן יתכן כי יילקח או לא יילקח במשך הבדיקה, בעבר הרופאים היו לוקחים צילום רנטגן בכל מצב, כיום ההנחה היא שצילום רנטגן אינו תמיד נחוץ ויש להגביל את השימוש בו בגלל הקרינה, למרות שהוא בטוח. אך בגלל שהקרינה מצטברת ואנשים חשופים גם לקרינה מסוג אחר לכן כדאי ורצוי לוותר על הקרנות מיותרות.
טיפולים מומלצים – במידה והרופא מצא בעיה כלשהי הוא ימליץ על צעדים לתקנה. הם יכולים לכלול הפניה למומחה כמו מומחה חניכיים או אורטודנט יתכן גם כי יידרשו בדיקות נוספות לאבחון, או שיהיה גם צורך בסתימת שן או בטיפולי חניכיים אינטנסיביים.
כיצד להתכונן לניתוח שיניים?
הידיעה ממה לצפות במשך ניתוח פה ואיך להירפא באופן יעיל מהתהליך יכולים לעזור כדי לכוון את המטופל להחלמה מהירה. ניתוח פה הוא לעיתים קרובות ניתוח אמבולטורי הדורש הרדמה מקומית או כללית אשר פירושו הוא שהמטופל ישוב לביתו זמן לא רב אחרי תום הניתוח עם אישור הרופא. ההכנות לגבי התקופה שלאחר הניתוח יתבצעו לילה לפני הטיפול ויכללו את כל אותם הדברים שיורה אותם הרופא על מנת שהמטופל יהיה נינוח ורגוע למשך כל התהליך. המלבוש צריך להיות שרוול קצר עם בגדים שאינם הדוקים, משוחררים ונוחים למשך הניתוח, למרות שהמנתח והצוות הרפואי יעשו הכול כדי לא להכתים את הבגדים, כדאי לשקול ללבוש משהו שאפשר לוותר עליו. לא לענוד תכשיטים שבכל מקרה הרופא יבקש להסירם.
יש להימנע מלהרכיב עדשות מגע בגלל שיתכן כי העיניים יהיו סגורות למשך הטיפול, לא לבוא עם איפור או אודם. אפשר להביא קרם לחות לשפתיים כי יתכן והשפתיים ייסדקו במשך הניתוח. התזונה שלאחר התהליך תהיה מן הסתם מבוססת על אוכל רך עם מינימום לעיסה, יש להימנע מלאכול מאכלים פיקנטיים או חומצתיים אשר עשויים לגרות את רקמות החניכיים.
משקאות שמכילים ערך תזונתי גבוה או אבקת פרוטאין או קוקטיילים אשר יכולים לספק רמות גבוהות של וויטמינים ומינרלים חיוניים כדי להישאר מוזן במשך תקופת ההחלמה. לא להשתמש בקשית כדי לשתות את המשקאות הללו במיוחד לא לאחר עקירת שיניים. שאיבה על ידי קשית עלולה לגרום לכאבים עזים ולמצב הנקרא מכתשית יבשה והמטופל יאלץ לשוב לרופא השיניים לקבלת טיפול נוסף.